חג החנוקה, ולאו דווקא
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי ושבוע טוב, וואו, לא זוכרת מתי ספרתי לאחור את הימים האחרונים כך. חשבתי על הרגשות שחטולית תיארה. שאת, חטולית, דיברת עליהם. קצת מרגישה דומה במובן זה שאם מתפנה לי זמן מייד 'רודפים' אחריי למשימות שמכירים שאני מבצעת. מבצעת באהבה, אבל גם לכוחותיי יש גבול. ובחלוף השנים הרף משתנה כלפי מטה. כן, אומרת ברמת הדקלום. כן הבחנתי בכך שלפעמים, אם ניתנת תמורה נאותה לפעילויותיי, הרגשות משתנים. פחות קיפוח וניצול. בנוסף, מסייע לעתים (לא תמיד חודרות המילים) לדעת שמה שביצעתי נחשב טוב ושבעי רצון ממנו. על עיסוקי כעת נאמרו לי מילים טובות במיוחד, אך איני מעכלת אותן. מצער איכשהו. מתדלדל פה בפורום, אם כי אולי לא מבחינת קהל נוכחים שמציצים. דואגת לימי הזקנה הבודדים והיותר תלוים שלי. בהנחה שיהיו. בשורה תחתונה - עייפה וכואבת, אבל עדיין לא רואים. חושבת שככל שמזדקנים קשה יותר להסתיר ויש צדדים שתמיד היו שם ובאים יותר לידי ביטוי כלפי חוץ. אבא מאד חסר לי. כמעט הכל מזכיר לי אותו. מעורר געגועים לטוב שהיה בו והלב בוכה. מלטפת חתולה, סוריקטה
אך לעת פרידה אומר שאם בעבר היה איש בודד שהיה מתקשר איתי מידי יום, ולו מי מאיתנו היה 'נעלם' היו מזעיקים אחרים לבדוק. כעת ובשלב זה - אין. בימים המתקרבים, בהם לא תהיה עבודה יומיומית ולא קשר יומיומי עם אדם - ייתכן שתהיינה תקופות ארוכות בהן איש לא יידע מה קורה איתי. לפני כמה שבועות אמרתי להתראות למקום של המטפל. אומר גם להתראות פורום, גם אם ימשיך להתקיים טכנית, וגם אם עדיין אמשיך 'להיראות' כאן. להתראות, סוריקטה
שנה לא פשוטה עברה עלייך של יתמות אבל ואובדנים. מדוע את מרגישה מגוחכת? את מפליאה בתאור רגשותייך ותהליכי הנפש שלך ומעוררת השראה בניתוחים שאת עושה ובתובנות שלך. תקופה של מפנה היא לא פשוטה ומחייבת נסיונות לחישןב מסלול מחדש, למציאת הקול שלך לתת לו עדיפות ראשןנה ולהביאו לידי ביטוי על אף ולמרות. מקווה שתמצאי לך עיסוקים ומקומות לאינטראקציה עם אנשים אחרים. שתמשיכי להשפיע טוב על סביבתך וגם לקבל. אולי להתנדב במסגרת עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים או להצטרף לעמותת חיבוק ראשון, או להיות נציגה באחד מהגופים שנותנים סיוע נפשי כמו סה"ר? אם אלה דברים שעשויים למלא אותך. מקווה שהפורום ימשיך להתקיים ושגם את תמשיכי להיות בו וגם מקוןה שאחרות יחזרו כי אחרת אולי לא יהיה יותר ולי אישית קשה לחשוב שלא יהיה. שתהיה גם כאן פריד גדולה. תשמרי על עצמך שלך שירה
הי סוריקטה, נראה לי שמתקיים כאן תהליך מקביל. הפורום כנראה בתהליכי קמילה והפעילות בו דלילה מאוד. את מנסה להחזיק אותו ביחד עם עוד כמה חברות, אבל נראה לי שמה שקורה כאן מהדהד את חוויית האבדן הקיימת אצלך. ועם זה צריך להיות, עם התחושה הזו... עשי מה שנכון עבורך, סוריקטה יקרה. אודי