להציל אותי ממני
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אנשים, לא קורה לי שום דבר רע, אנשים מעריכים ומתייחסים בכבוד, מתגעגעים, עוד מעט אחזור לעבודה קצרה וחדשה, החיות שלי מתפנקות עליי ממש עכשיו, ואני ממשיכה לחיות תחת העולם המאיים הפנימי ומפצלחת לעצמי את הצורה, לעזאזל, סוריקטה
את בהחלט מצליחה להציל את עצמך מעולמך בכך שאת מזכירה לעצמך את הכאן ועכשיו עולמך הפנימי נמצא במקומות אחרים מאיימים מפחידים אני אגיד חבקי אותך למרות שאני יודעת כמהזה קשה ומעורר חלחלה .. אז עד שתרשי לעצמך לחבק את העולם הפנימי הזה אני אשלח לך חיבוק ענק כזהששומר ומגן ולא כואב ...אתך בלב אביב
אהובה שאת זה מתחיל כמו בשורות טובות מה שמשמח אותי מאוד מאוד ולמה שלא ינהגו בך בהערכה ובכבוד הרי נתת להם את החיים שלך אז אייך לא יתגעגעו אליך ? כמה נפלא שאת חוזרת לעבוד הבדידות מתגמדת ואת חוזרת למעגל העבודה שזה סופר יכולה אולי לפרט יותר על העולם הפנימי המאיים שמפצלח לך את הצורה ? אולי אוכל לומר לך כמה מילים שיקלו על המצב ? חטולית
שהיות שכל זה ממש לא מצחיק - (רמת חרדות חריגה, נראה לי) תהיה לי פגישה עם המטפל. הלוואי ואצליח להתחבר גם למשהו מרכך. פקששתי המון פעמים בהקלדת ההודעה הזאת. תיקנתי, אבל המון שגיאות במקור. סופ"ש נעים, סוריקטה
סוריקטה אהובה כל כך מכירה נכשלתי בפיתוח חמלה עצמית אוף איתך שירה
הי סוריקטה, נשמע שקורים גם דברים טובים... וזו דיאלקטיקה, הפנימי והחיצוני. את מיטיבה לדעת... אודי
בהצלחה בפגישה 🙏🙏🙏🙏🙏 חטולית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
