אייך אפשר להסביר ???

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

24/01/2023 | 23:41 | מאת: חטוליטוש

קשה לי להסביר אך תשישות כרונית כבר כאן מזמן לאן שאני פונה בכל כיוון בכל מצב אני מותשת נפשית ממש על סף קריסה מאיפה לוקחים כוחות להתמודד עם התשישות הזו ? באמת שאין לי רגע דל בין אם זה האווירה בבית שכביכול החזיקה מעמד בדיוק 3 ימים טובים בין אם זו התמודדות באין מטפל ושום דבר אחר להחלפה הזמן זוחל לו בעצלתיים ואני הופכת אדישה למתרחש סביבי לו יכולתי לצאת לעבוד מאמינה שהיה עוזר אך לצערי אף אחד לא מעונין בנכה עם הליכון וזכרון לקוי גם זאת נסיתי הכל סגור וחסום בפני ורק דיכאון שמשתלט עלי גם כדורים לא עוזרים נמאס לי ודי תודה שקראתם חטולית

25/01/2023 | 11:19 | מאת: ינשוף

חטולית יקרה מרגיש במילותייך יאווש... תשישות גדולה... כאשר אין תמיכה מספקת הכל קורס.... הגוף וגם הנפש... מה יכול לעזור? מה עזר לך בעבר ?? שולחת חיבוק אוהב

25/01/2023 | 16:48 | מאת: חטוליטוש

ינשופית מתוקה שלי כבר המון שנים לא הייתי במצב כזה ואז מילאו אותי בכדורים פסיכיאטרים בשום אופן לא אחזור למצב ההוא הגמילה קשה וכואבת כל כך שכמעט אישפזו אןתי תודה לך מתוקה שלי חטולית

25/01/2023 | 16:58 | מאת: מיכל...

היי יקרה, נשמע ממש קשה, כשאתה מרגיש שלא יכול לעשות כלום ובכל זאת מצטרפת לשאלה מה יכול להקל?

25/01/2023 | 17:28 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, ככולנו, כנראה, גם את מחפשת להרגיש משמעותית, שימושית. היטבת לתאר תפקיד דומה בקשרך עם הנכדה המיוחדת, למשל. אולי בקשרים כדוגמת אלה טמון המפתח להפגת התשישות במידה מסוימת? לא פעם את נשמעת כאן חזקה ואני נפעמת. מאחלת הרבה טוב, וישרוד ממנו לאורך זמן. סוריקטה

25/01/2023 | 20:09 | מאת: חטוליטוש

מיכלי מאמי לצערי לא מצאתי שום דבר כעת שיכול להקל רק אולי לחזור לטיפול מה שאין לאן לחזור בגלל שלא מוצאת כלום גם הגוף שלי מגיב בכאבים עצומים עד שהרופא החליט להעלות לי את המינון של הפרקוסט חמישה מ"ג ל..10 .. תודה מיכלי חטולית

25/01/2023 | 20:18 | מאת: חטוליטוש

יפה שלי נכון שאוהבת להרגיש מועילה אך יצא לי הרוח מהמפרשים וכעת ...זרוקה כמו סמרטוט ללא שימוש כל פעם שקרו דברים ניצבתי פחות או יותר על 2 רגלים חולות בלי להתלונן אני כבר לא שם אני זרוקה במיטה עם כדורים נגד כאבים איומים מצטערת אם הכבדתי חטולית

25/01/2023 | 20:33 | מאת: אביב 22

המון כוחות אהובה חיבוק של הלב עצוב לקרוא את התחושות הקשות אולי עוד מעט יהיה חם יותר העצמות יפשירו וגם הלב אוהבת אביב

26/01/2023 | 07:33 | מאת: סוריקטה

עצוב לשמוע. אבל, אולי, חטולית, הגוף אומר שעכשיו הגיע הזמן לטפל ולהתמקד בך. ושאת ראויה לזה. השפיפות נשמעת נוראית. אושיט לך יד וחיבוק רך, סוריקטה

26/01/2023 | 21:26 | מאת: חטוליטוש

למרות שהחורף מתמהמה ולא תמיד קרר הגוף שלי חורף קיץ סתיו ואביב תמיד הכאבים כאן תודה אהובה חטולית

26/01/2023 | 21:35 | מאת: חטוליטוש

יפה שלי אני עושה בדיקות כל הזמן יש כעת תקופה של בדיקות פולשניות טריגריות שממש לא מסוגלת להגיע ולעשות אותן מתחלחלת מכל בדיקה אך מלבדן עושה הכל ומטפלת בעצמי תודה אהובה על היד המושטת ועל חיבוק נהדר תודה לך חטולית

הי חטולית, בתוך תחושת חוסר האונים והייאוש שעולים מדברייך - אשב לצדך בשקט ואנסה להיות אתך עם ההרגשה הקשה הזו. זה לא יפתור, אבל אולי יסייע בתחושת הלבד, יחד עם הבנות הנפלאות שכאן. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית