התעסקות במראה חיצוני
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, קודם כל רציתי להודות לך על הזמן שאתה מקדיש, למענה, האכפתיות וההשקעה הרבה שלך, אז תודה. אני בת 27 ומגיל צעיר מאז שאני זוכרת את עצמי נשפטתי תמיד על סמך המראה החיצוני שלי. לצערי, בחלוף השנים הדבר הפך להיות סימן ההיכר שלי ולכל מקום אליו הייתי מגיעה הדבר הראשון בו התעסקו היה המראה שלי (לעג). הדבר מנע ומונע ממני עד היום לעשות דברים שאני אוהבת, להכיר אנשים וכו.. לצערי הרב, כבר בגיל 11 פתחתי בעיות בדימוי הגוף, עיסוק באוכל, טריכוטילומניה (שגררה לעג נוסף מעבר לרגיל) המצב הפך להיות גרוע כל כך שהתפתחה אצלי ממש סוג של דסמורפיה.. אני מאמינה שאני גדולה יותר מכפי שאני באמת, העיסוק הוא בעיקר בפנים, התבוננות תמיד במראה והשוואה של צד ימין לצד שמאל, דיבור עצמי שלילי כלפי עצמי עקב הנראות שלי, אמונה מלאה שצד שמאל מעוות לחלוטין לעומת צד ימין, שיש לי פנים ענקיות (בצורה לא פרופורציונאלית) ועוד.. היום אני בסוג של קצה כביכול המצב לא גרוע כשהיה, לא מחמיר,אבל גם לא נסוג כל כך.. מה אני יכולה לעשות, לאחר שנים של התאכזרות מצידם של בני גילי בעיקר על מתנ ליצור לעצמי חיים טובים קצת יותר, משוחררים יותר והתעסקות פחותה יותר באיך האדם שמולי רואה אותי.? דבר נוסף, חלק מזה קשור ברובו לחרדה החברתית שנגרמה לי עם השנים עקב אותו הלעג מהחברה.. במצבים שאני לא נמצאת בהם הרבה זמן (כיוון שאני בקושי יוצאת מהבית) אני מתחילה פיזית לרעוד, השיניים גם כן, אני שותה בלי הפסקה מהלחץ, תריכה להתפנות מלחץ, אבל עניין הרעד לפעמים ממש בעייתי... זה משגע אותי ואני לא יכולה להפסיק עד שנגמרת הסיטואציה. לצערי המצב כל כך גרוע כאשר אני מחוץ לבית כאשר אני חוזרת הביתה אני כמעט לא זוכרת כלום ממה שקרה בחוץ, כאילו ברגע שאני יוצאת החוצה אני מתנתקת מעצמי לחלוטין ממש כאילו אני במצב שינה, חצי הכרה ואז אני חוזרת הביתה ולוקח לי כמה שעות לחזור לעצמי.. ממש ניתוק מהגוף והחשיבה.. זה ממש מונע ממני לתפקד, לקבל החלטות כאשר אני מחוץ לבית, אני כאילו משהו אחר לחלוטין כמו פיצול אבל זה לא פיצול זה עניין של מגננה מטורפת שאני לא יודעת לשבור.
היי קראתי וליבי נחמץ בקירבי כואב מאוד מה שקרה לך במשך השנים וחוסר הסובלנות בחברה שלנו לפעמים היא נגע שמותיר אחריו צלקות רוצה לומר לך שלא סבלתי מעולם משהו כמוך אך רק בגלל שהייתי ילדה להורים גרושים עברתי מסכת השפלות לא מעטות כן זה כואב נורא ומשאיר צלקות אך אולי כדי לטפל בחרדות שלך כדאי לפנות לטיפול ? לא מתכוונת חלילה לפגוע אני כן עשיתי זאת חטולית
שלום לך, גם אני חושב וממליץ לפנות לטיפול (לא הזכרת שאת הולכת לטיפול, אז אני משער שאינך?). אודי