הי אודי וכולם,
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אולי קצת פחות לעניין להתלונן בימים שכאלו על עניינים 'קטנים', כשבעיות מאקרו קיומיות נוכחות כל כך. ובכל אופן, וכלל איני מניחה בצד את מה שמקיף אותנו, אדרבא, קראתי את תגובתך, אודי, למיכל בהקשר האפשרויות לטפל בעצמנו, ובעניין ההגזמה - שאז הגוף יאמר. לכאורה - מטפלת בעצמי, אולי בסתר, אולי מידי בסדר, ומאידך גם מגזימה. אולי ההגזמה היא הניסיון להסתיר. אולי. הגוף שלי מדבר. מאד. לקח לו זמן עד ש. שיתפתי בכך את מי שיש להם כלים לעזור. לא החבאתי. ומרגישה שאיכשהו עדיין משהו פחות מסתדר בדרכי השקטה. כן אוסיף שלדעתי בכל זאת יש חלון הזדמנויות, ואם מפספסים אותו, כי חולף זמן ועימו שינוי בלתי הפיך, האפשרויות לעזור קטנות וגם הסיכויים. ומה לעשות, לצד הצמיחה יש ניוונים שמתרחשים עם הגיל, וכן, אפשר בחלק מהמקרים ניתן למתן את הדינמיקה, אבל יש תהליכים של הזדקנות ולעתים גם של הרס. עכשיו עיינתי שוב ברשום לעיל ונראה לי שאולי ניתן לייחס אותם דברים גם לגוף גדול של מאקרו. סופ"ש נעים, סוריקטה
הי סוריקטה, גם במאקרו, וגם בטבע עצמו - תהליכי ניוון, הזדקנות (והרס) הם חלק (או לצד) תהליכי התחדשות וצמיחה. כך גם במיקרו, לדעתי... אודי