פורים שמח...לקח לי המון זמן לשחזר ולזכור ססמא....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי כולם. אני אדם אופטימי בדרך כלל גם אם נראה לפעמים שלא. מאמינה שיהיה טוב וגם מנסה לעשות שיהיה עבורי ועבור סובבי טוב...רק רגישה מאוד, מידיי. (מקווה שאלמד להפחית רגישות יתר כזו.) פורים שמח! בתקווה לימים של שקט ואחדות פנימית וחיצונית. (מידי פעם הפורום זורק אותי החוצה ורוצה ססמא ושם ואני מרוב פעמים שעשיתי את זה כבר שוכחת או שפשוט הוא לא נותן ואז עושה מחדש..אז לקח לי זמן ורק עכשיו הצלחתי.) מתי שתקראו מקווה שהיה ויהיה שמח. 😍
היי מיכלי אני רושמת לי במקום שרק אני יודעת וכך בדרך כלל לא שוכחת לפעמים שוכחת היכן כתבתי אז מנסה שוב הגיל עושה את שלו לא נורא פורים שמח חטולית
הי בנות, ראשית - בעניין ססמאות, מספרים, איותים - המכשירים החכמים 'יודעים' לזכור אותם, אבל לפעמים אני עדיין מתאמצת לאמן את המוח שלי במקום הקלות שהטכנולוגיה מאפשרת. וחוצמזה הן רשומות לי באיזה פנקס. הזכרת אחדות, מיכל - יש לנו קבוצה של מבוגרים שמגיעים עם קטנטנים. אנחנו מאד מאד שונים ומגוונים מבחינת תפיסה כללית, חינוכית, תרבותית, פוליטית ועוד ועוד, ואנחנו נפגשים לעתים קרובות בשיתוף למען הפצפונים שאיתנו. מניחה שכל אחת מאיתנו כאן אף על פי כן ולמרות הכל גם בזכות התקווה. סוריקטה
היי...גם אם זה נשמר בנייד זה רק לתקופה ואז פתאום זה נעלם לי.. אבל נכון לשמןר ססמא בכל מקום. אני מאלה שלא ממש,שומרים ססמאות אלה זוכרת. אולי טעות
הי מיכל, ניסיתי עכשיו, בהמשך לכתיבה כאן להיכנס לכתובות מייל מאד מאד ותיקות. כאלו שיצרתי לפני עשרים שנה ולא השתמשתי בהן שנים ארוכות. זכרתי ולא זכרתי. פשפשתי בניירות ובסוף עליתי על הסיסמאות. חלק מהמערכות בוטלו עם התקדמות הטכנולוגיה, חלק עדיין מצליח איכשהו לחזור להיות פעיל. ת'כלס אין לי שימוש בהן, ואולי גם לא כדאי מבחינה רגשית. נחמד, לדעתי, לבקר לרגע כסוג של נוסטלגיה. ולהיפרד. הפורום כאן די אובסוליט מבחינה זו. קצת כמו להשתמש היום במזומן. כשאפילו שימוש באשראי עם ווי פיי או בכרטיס רב קו נחשבים כבר מיושנים. יש טוב בהתקדמות (וגם נשאלת השאלה מה זו התקדמות), על אף שלעתים יש התנגדות רבה לקבל אותה ולהסתגל אליה, ואז הכוחות מושכים לאחור. סוריקטה