ערב שבת........................

כבר ערב שבת דממה כאן מאז יום שלישי אודי מקווה שהכל בסדר מוזר שכל כך נטוש

היי שירה. לפעמים זה סימן טוב אולי? בכל מקרה אם לא כותבים לפחות מציצים😄

הי שירה, רשמתי לך תגובה להודעה קודמת. מניחה שראית. אני פה, אבל כאן בפורום לעתים עוצרת את עצמי וכותבת פחות. כן משמיעה קולות, כלומר, מנסה, מעזה די לראשונה (כפי שאני יכולה, למרות שבתפיסתי הם חלושים ונרמסים) במקומות מציאותיים מאד ובכל הכוח שאני מסוגלת. איתך, סוריקטה

מצטערת לא ראיתי תודה על הדאגה סוריקטה יקרה הקולות הם הקרעים של הנפש אלה שנושאים מה שנושאים ושיש להפ תפקידים שונים כמו להתעלל ולהתעמר בי וכל ההפרעה הדיסוציאטיבית שאמנם היתה מצילת חיים אבל עכשיו מה... פתאום יש לי צורך יותר להיות פה ומכל החיים שיש לי בחוץ אני לא יודעץ מה באמת יש שם וקשה לי להרגיש מסופקת. הבלבול הגדול נוצר לדעתי מהפער הבלתי נתפס בין הבפנים לבחוץ. אינטגרציה היא המצב המיוחל ובינתיים אני רק מזדקנת. נשמעתי מרירה לגמרי אני מרירה סליחה שלך שירה

הי שירה, ובכן, אני מכנה אותם חלקים , סדיסטים, למשל, ומוכרים לי מאד. הזכרתי כאן אינטגרציה, מאידך, אולי לא תמיד ניתן לשלב, וכנראה שלא בכוח. בעיניי, אולי בסדר גם להכיר שיש פיצול. אבל יותר בכיוון השלום, או הפרדת כוחות, ופחות בכיוון המלחמה. אולי באופן מאוזן יחסית. אולי. אולי אני נאיבית. גם נראה לי שהפיברו מאד מקפיצה את התפיסה של היות זקנה. נחווית כמו ירידה חדה במדרון תלול. בזה, למשל, אאמין שניתן להשיג שליטה מסוימת בהיות הנפש מעורבת. אישית, בימים אלו מוטרדת מאד מהמתרחש במדינה, בחוץ, שגם מאד מזכיר לי ניחוחות מהעבר, בפנים, ומאד נוכחת ומעורבת בדרכי. שלך, סוריקטה