יותר ילדים צעירים מתאבדים בגלל התעללות של ילדים אחרים........

ואני תוהה איזו חברה ואיזה דור גדל כאן. שמציק לחלש ופוגע. אולי תמיד היו כאלו. אבל היום יש יותר ויותר גיבוי של הורים לילדים מתעללים... "הבן שלי? לא יכול להיות" או "יש עוד ילדים שילך אליהם הבן שלי יזמין את ה"טובים" הקרובים וכו'" למה???? ואיך מונעים מנער בן 13 לשים קץ לחיו? ולמה החדשות רועשות על רפורמות או נושא אחד ללבות את האש ולא מטפלים בחשוב באמת??? בחינוך? בבריאות נפשית /פיזית? חסר נושאים בוערים??? עצוב ממש!!!! איך מונעים מנער לשים קץ לחיו? האם זו סביבה? מורים? הורים? שמזמן איבדו את השליטה? האם ההורים של הילד הנפגע? ילמדו אותו חוסן? לגשת אליהם כשקשה? לדעתי זה מכלול. אבל מה הכי חשוב? אם ילד ישתף מגיל צעיר לדעתי ישתף גם בגיל ההתבגרות.. חינוך מתחיל מגיל אפס ואפילו עוד לפני.... קשה ועצוב. 😥

אם אנסה למצוא את המשותף והקשר האיתן בין הנושאים אותם הזכרת - אומר כי מדובר בהם, להרגשתי, על אינטגרציה מול פיצול. אינטגרציה (וגם ספרציה אינדיבידואציה) מפותחת ומורכבת יותר ותהליכית. סוריקטה

הי שוב מיכל, הייתי ילדה כזאת - מודרת חברתית, כזאת שהשליכו פיזית לפח אשפה, נעלו בשירותים, הבריחו את כולם ממנה, לא הזמינו לאירועים חברתיים, הפשיטו בתוך אולם רב משתתפים , דיגדגו עד שעשיתי במכנסיים ועוד השפלות למינהן. לא התאבדתי ואני כאן. הייתי הקורבן הזה כהמשך לאותו תפקיד שלוהקתי אליו בבית וגם הזדהיתי איתו, ואיכשהו נראה שזה מאד השביע את רצונה של אמא / החבר שלה. הילדים האחרים, שאת חלקם אני מכירה היום היו ילדים משנראה על פניו בעיניי היום אחלה בתים וגם גדלו להיות אחלה אנשים, אבל אז הם נסחפו עם הזרם. המורים שהיו איכשהו אמורים למלא תפקיד של מבוגר אחראי היו כעיוורים. ייתכן שהאחריות כאן מורכבת ולאנשים קל להסתבך פחות. כך, אולי, גם היום, כעבור חמישים שנה. היום, כנראה התקשורת יותר עוסקת בזה. גם בזה. יש הרבה מאד התעללויות בתוך משפחות והרבה מאד הסתרות וחומות. זה פחות מתוקשר. מכירה את הנושא הכאוב מחבריי שעובדים בתחום הנפש עם ילדים ובני נוער ממשפחות באזורים נפיצים בארץ. סוריקטה