סוריקטה, שירה, אביב, חטולית...ואודי.

תודה שהגבתם. מעולם ציון של חג לא גרם לי להרגיש כך..הפעם התחברו להם התאריכים של יום ההולדת והחג...משהו בגיל העגול השונה הזה...כאילו פספסתי את גיל הבגרות והפכתי לזקנה בלי התרעה..הרעש בחוץ והרעש בפנים התחברו. לא קורה לי הרבה... טוב שיש פה (עדיין) אתכם! ואותך! המקום הזה נותן לי עוגן וכרית להניח ראש כשצריך. תודה וחג שמח!!!! חג של חירות, כי כולנו זקוקים לה כעת במיוחד!!!!!, תודה ממש!! מיכל. 🥰 שכבר מזמן לא חותמת את שמה כמיכ

הי מיכל, גם אני מוצאת הרבה קווי דימיון בין המתחולל כעת בחוץ קרוב אלינו לבין תרחישי העולם הפנימי המוכרים. היום, מקווה, שאני יודעת להבחין בין הקולות. קווי הדימיון הם בעיקר בקשור לבלבול בין מציאות לדמיון, אמת לשקר, שגעון לשפיות, אני וזולת ועוד. באופן חזרתי שמעו אותי כאן שנים בנושאים אלו בדיוק. באופן כללי, פסח בעייתי לי והשנה במיוחד. האם תגיע העת בה אוכל לאחל לנו חירות ועצמאות? סוריקטה

מיכלי מאמי חג שמח ותהני מהחרות ומהגיל העגול הוא כייפי באמת חטולית