אודי כולכם....

הי לכם, מנצלת רגעי חסד שמרגישה שמסוגלת לכתוב.. מאז שהתחלתי לקבל כימותרפיה אני ישנה המון.. עייפה ברמות מטורפות. אם וכשעושה משהו פשוט, לדוגמא מטאטא הבית, צריכה לישון. מחליפה מצעים, צריכה לישון.. אני מדברת על מטלות פשוטות שעד לסרטן אפילו לא 'החשבתי'..היו על הדרך.. עכשיו מצריכות ממני כוחות על.. מי מדבר על כתיבה? יצירה? הכל מת.. מדצמבר 2022 העולם שלי כל כך השתנה... גילוי סרטן שד, ניתוח, כימותרפיה, ועכשיו מועמדת להקרנות.. מתה מפחד מההקרנות.. הבנתי שעוצמת הקרינה תהיה גבוהה.. מרגישה מועמדת ל'על האש' מפחדת... זהו.. נגמרו לי הכוחות.. מצטערת הולכת לנוח, לישון שלכם, במבי

אוף איתך במבי יקרה..הכל מתגמד. סליחה :( קודם כל טוב,שאת עושה הכלללל כדי להבריא! בכלל כל מה שעברת נשמע מפחיד ובטח שאת עייפה..זה מתיש נורא! תראי מה עברת. ההקרנות קטן עלייך! אמיצה שכמותך! יאללה.... ימים כבדים עוברים עליי והכל מתגמד לעומת מלחמה במפלצת כזו כמו "מחלה".. אוףףף..ואני רציתי לספר..נו..שטויות. יעבור לי. היי חזקה! נשמע שאת כבר! מה זה "על האש" קטן עלייך...תאכלי את זה בלי מלח. בהצלחה!, וליצור יגיע! בוודאי שיגיע! יש לך רצון עז לחיות! ויש לך עוד הרבה מה לתרום ולהציע וליצור! כן. ליצור! אלופה! בריאות איתנה! חג שמח.

במבי אהובה מאחלת לך ימים טובים ובריאים הגוף נלחם ועייף תקשיבי לו הוא יחזור את תחזרי שלך שירה

הי במבי, פחדים מורכבים. ראשית, אני ממש מקווה שיש לך ליווי של קרובים או משפחה. שנית, בהיותי לצדו של בחור צעיר שחולה סרטן כבר שנים ובשלב מתקדם, אני ממש רואה (אצלו) את השפעת הניתוחים המורכבים והטיפולים הכימותרפיים. בין השאר, הרבה מותשות, הירדמות, דברים שבורחים מהזכרון, רגישות מטורפת לקור ועוד ועוד. והבחור במקור נבון וחד ביותר. ולוחם. לוחם אמיתי. מאד רוצה לחיות ולהישאר מי שהוא. ובכן, כל מקרה הוא אינדיבידואלי. ועדיין רציתי לומר שאמנם מהצד, אך רואה וחווה. מה שכן חשבתי - אולי אולי אולי, ברגעים הקטנים שכן יש כוח תוכלי לאגד מילים / חמרים לכדי משהו, אולי יהא זה דבר שמספר את הסרטן? כלומר, לקחת את מעט המשאבים שמרגיש שיש לכיוון יצירה שבלבה הנושא שהכי מקיף אותך. אפילו משהו שנוצר באפיסת כוחות (חומר מעוך / שרוף, 'סתם' מושפרץ עם צבע או חשוף דווקא, מאד לא מושלם, והוא שמתאר אותם בדרך יצירתו ובאופן קיומו (?) נעטוף אותך ונושיט יד, סוריקטה