יום חמישי אחר הצהרים

הי , נכנסתי לקרוא כאן והופתעתי לכאורה לראות ש וואלה הלם חג. והרי יודעת שזה מה שמתרחש בלוח השנה. אבל בפועל - כאילו אין. נראה שלשום חג לא נתתי ביטוי השנה. כלומר, הבדידות וזה. גם מתוחה ועצובה ועייפה ביותר כי עוד אחת מהחיות שלי הייתה במצב חירום בבית חולים. אמנם לאחר כמה ימים שבה הביתה, אבל זקוקה לטיפול תומך אינטנסיבי מאד ותלויה על בלימה. הטרטורים והטיפול מתישים מאד. החיה האהובה שלי עלולה למות כל רגע, ושוב, גם עם זה אני ממש לבד. בסוף נכנסתי לכאן לומר משהו של אחרי החג. למרות שעכשיו עוד לפני. הנה קיץ בא. סוריקטה

סוריקטה יקרה, אי אפשר להציל את כל בעה"ח...את עושה הרבה לפי מה שאת מספרת וזה טוב דיו!!! אמא טובה דיה ;) את אלופה בהצלות, גם של עצמך!! רואים הרבה הצלות והתקדמות. חבל שבחגים לבד...סוף סוף הגיעה הפגישה שלי ואני בכלל מזמן רציתי לדון במשהו אחר..יודעת מה? שוחחנו על המרחק שלי מהמשפחה שלי ובכיתי על כך, ובסופו של דבר היא אמרה שזו החלטה שלי גם אם זה עצוב לי..היא צודקת. למרות שזה בלתי אפשרי עבורי להיות איתם בקשר טבעי שיש בכל משפחה רגילה. בסופו של דבר זו גם בחירה שלנו הלבד. כמה שקשה להגיד את זה... פה אני איתך..ויחד. אם עוזר לפעמים.

הי מיכל והי כולם, תמיד יש גבול. הפעם זו חיה שהקשר ביננו מיוחד. אני מקריבה יותר ומנסים לעצור אותי. להרגשתי - מנסים לעצור מידי. ומכאן גם הרגשת הבדידות. אני עוד לא שם. עוד יש קצת תקווה ואיכות. ויש עוד חיה שמדברת קשר. ויש עדיין הרבה רגעים שהם לא סבל, ואפילו הנאה. מושכת עוד קצת מזה. אולי עוד כמה שעות, או ימים, או חודשים. היו פעמים שחתכתי הרבה יותר מהר. אין מילים לתאר את העצב הזה. וכשאני חושבת על כך - אולי דרך החיה אני מבינה יותר את שעבר על כל אחד מההורים שלי בסוף הדרך. ואין מילים לתאר את השבר והזעזוע ממה שמתחולל פה במדינה. גם עם זה אני מתמידה. כל השבועות כולם. ונכון שהרבה פעמים, לפחות במה שקשור לחגים, הבחירה שלי היא לבד. סוריקטה

בוקר מבורך סוריקטה יפה שלי החיות הקטנות חסרות אונים בלי יד תומכת מצטערת שגם את החג הזה עברת לבד ולפעמים גם לעבור לבד זה יתרון אך לא כל הזמן מקווה שהחיה הקטנה תתאושש את מסורה להם כמו אמא ממש חטולית

ורוצה שיתנו לי להיות עצובה. כבר היו לי שנים כאלה בעבר הרחוק, בהן הייתי הולכת ברחוב ואנשים היו פונים אליי ביזמתם ואומרים ומבקשים - חיוך. גם היום. אז אני מבינה שנראית מאד מאד עצובה. וזה באמת. סוריקטה

סוריקטה אהובה בין כל ההתמודדויות הזמן מקבל מימדים אחרים כמה טוב וחסד את עושה עם בעלי החיים היה חג וסיימנו עם כל החגים עד תשרי. עבורי החגים מעיקים ומלאים בעבודה קשה והמון אוכל. גם סופי השבוע. הימים ארוכים ואני מחכה שיסתיימו מהר. שלך שירה

הי שירה, מבינה מאד את הקושי סביב המשפחתולוגיה בסופי שבוע ובחגים החונקים. גם את המשאלה לאוויר ומרחב. מאידך, כנראה שהמחיר של 'היחלצות' מזה הוא בדידות קיצונית. החיה שלי עוד איתנו, המצב קשה מאד, זמנה קצוב, כאמור, אבל אני תומכת בה עד שיראה שאיכות החיים שלנו גרועה מידי או שהיא סובלת וכואבת. הרבה מתח. והרבה השקעה. אני חייבת לה. סוריקטה

הי חטולית יקרה, מילים טובות בחיקך. החיה לא תבריא. זו מחלה סופנית מתקדמת, אבל כל עוד יש לה רגעים של חיות והנאה ואינה מתייסרת, היא איתנו. ואהובה. סוריקטה