... ... ... ...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי, ברוך השב, אמרתי שב, והנה אני שומעת על עוד אנשים, מן הקשרים בעולם החדש שלי, שנוסעים מכאן לתמיד. כי נורא פה. כי לא רוצים לגדל כאן את הילדים. . גם המטפל שלי. . כמה בודדה אפשר להיות ומשום בדידותי וכאבי התבאסתי שלא יכולתי להצטרף לצעדה. הצטרפתי כפי יכולתי במקומות אחרים. עצוב ובודד עד אין קץ, סוריקטה
כעת זה זמן זעם של כולם ומרגיש לי לפחות שאין הצדקה לתקופה כזו ארוכה של הפגנות כל מי שחוזר מהעבודה על איילון נתקע ממש תקיעה ומה עושים אנשים חולי לב כמו בעלי שגם החום וגם התקיעות האלה כמעט גרם לו לקבל מכות חשמל מהדפברילטור שלו ? את המפגינים לא מענין אותם אם ישנם שם גם אנשים חולים או נכים או....כמה חבל שבשם הדמוקרטיה הם פוגעים בחפים מפשע אשה עם 3 ילדים קטנים באוטו שברו לה את השמשה האחורית וכל הזכוכיות התפזרו על הילדים שצרחו מפחד גם זה דמוקרטיה ? לא זה דיקטוטרה לצערי לא מסוגלת לסבול יותר את כל הבלאגן הזה ברחובות הייתי צריכה להגיע לאיכילוב ולא הצלחתי הכל בגללם!!! חטולית
הי סוריקטה, ברוכה הנמצאת. אכן, ימים לא פשוטים. אני מתקשה לראות אפשרות שאינה עוברת דרך הרס וחורבן. 'המבוגרים' אינם אחראיים אלא מופקרים וקיצוניים (וכעת יש להם יותר כוח). התקווה היא שבסיום התהליך יהיה כאן שפוי יותר. אודי אודי
אני מקווה שלא לקחת באופן אישי מה שכתבתי בתגובה שלי אלייך אכן הבדידות קשה מאוד גם אני בתוך התא המשפחתי שלי חווה בדידות בגלל כל מה שקורה מבינה חטולית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
