חם ושומם....................

הי אודי וכולם שוב שומם כאן אולי זה החום של אוגוסט ואולי משהו נשבר כאן. כבר פחות שיח עם שיתופים או תגובות. לי עצוב אולי כי יש בזה יאוש בחוסר הרצון או היכולת לתקשר כאן, לפחות כך עבורי. אבל הנה חסר. יש מי שלא מגיעות בכלל כמו אביב שהיתה כאן פעילה. לא בטוחה מה ניסיתי לומר. אולי בתוך הבדידות התהומית שלי מכורח המצב הנפשי הזה העיקש, היה פה מקום שומע כזה שמאפשר קצת יותר לחשוף ולשתף ולהיות חלק מקבוצה. שירה

הי שירה, אכן החסר של אביב, כך רשמת, וגם אחרות, מורגש כאן מאד. לפעמים 'שוכחת מהפורום' בזמן האחרון, גם בגלל מעורבותי במחאה. ויגידו מה שיגידו, אמשיך. וגם אוגוסט הוא עבורי חודש של עבודה קשה במיוחד. היה פה משהו... סוריקטה

כן סוריקטה, גם הנוכחות שלך חסרה, זוכרת שהיית פותחת כל שבוע? וכבר את מדברת בלשון עבר על המקום נראה שזו הדינמיקה בפורומים כאלה.

היי שירה תמיד מחכה לשיתופים שלך... ומרגישה שאת מצליחה לבטא דברים שנוגעים בי.. גם לי חסר השיתופים של הקבועים שהיו.. גם אצלי הבדידות תהומית וכואבת.. איתך, ינשופים

הי שירה, התחברתי לפורום והתנתקתי (טכנית) וחזור והלוך שוב ושוב ושוב והנה אנסה לכתוב. קשה להתרכז. באמת סליחה. מאז שהטיפול שלי כבר קלוש, ועוד יותר כי ייתכן שהמטפל ומשפחתו יעברו מכאן בגלל המצב במדינה, והשנים והתרופות ועומס היתר והכאבים המפושטים בכל הגוף והדקירות ושנים בהן הייתה צפיפות של מוות של נפשות קרובות - עייפות וכבדות. כתבת בהודעה לא מזמן על טיפול חדש עבורך. ומאד הסתקרנתי ורציתי לשמוע וגם אודי הזמין. ואיכשהו נשבר הרצף. אני, אגב, בתחושה שוויתרתי עליי. ניסיתי את מה שניסיתי. על המגבלות. ואין לי כוח יותר כרגע. המצב כעת הוא שגם אפסיק לעבוד במה שנחשבתי ממש טובה בו, בגלל הכאבים והייאוש. זה לא הכי טוב בעולם. ככה ללא המשכים. מעניין שההרגשה שלי שאני נמצאת כאן יותר מידי. לא זכרתי שפתחתי הודעות לקראת שבוע. תראי. לא זכרתי. לרגע. כן נזכרתי. מניחה שלרוב לאחרונה גם לא התפתחו עצים ענפים. אוכל להיעצב נוכח הבדידות. נוכח התלישות, אי השייכות החסר בשותפות. להיעצב מאד. סוריקטה

סוריקטה יקרה תודה שהשבת אני יודעת שבתוך הקושי העצום עברת עוד תקופה קשה עד מאוד של מוות. טוב שלמרות הכאבים את ממשיכה... גם אני נאחזת בשיגרה הרבה פעמים אחרי לילות נטולי שינה טובה קמה והולכת לעבודה, מרגישה לפעמים שהשיגרה מצילה אותי. סוריקטה, אם יורשה לי, מציעה לך לנסות ירוק רפואי שיודע להקל על הכאבים. חיים בכאב גם נפשי וגם פיזי קשוחים מאוד. על הטיפול החדש אנסה לכתוב קצת בהמשך, מדובר במיקרודוזינג, ובינתיים לא הסתיים סבב הטיפול ואין השפעה. איתך בעצב ובכאבייך שירה

הי שירה יפה, אני מפסיקה את השגרה בקרוב. לא בטוח שזה טוב, אבל, כאמור, קצת מוותרת. העבודה קשה מידי. בכלל, ולא כל שכן נשיאות משקל לצד הכאבים. הציעו לי לא רשמית קנאביס רפואי. הרי אותו איש שאני מלווה שחולה שנים בסרטן מוגבר ואלים משתמש בו קבוע כדי איכשהו לתפקד. אבל לא אעשה שום דבר כזה על דעת עצמי והסברתי לו זאת היטב. אשמח אם תספרי עוד על הניסיונות. סוריקטה