הנה בוקר,

הי כולם, הנה בוקר, סופ"ש, אך כנראה ההודעה תופיע בראשית השבוע הבא. יום שישי, לא עובדת, אך כן עסוקה, והנה מעט זמן לכתוב 'כמו פעם'. יש לי פנטזיה ללכת לישון ולהתעורר בריאה. זה לא קורה, אבל היום, למשל, התעוררתי כך שכרגע, על אף הכאבים, יש לי מספיק אנרגיות לכתוב סופ"ש נעים או שבוע טוב. אחת מחברות העבר שלי, במציאות, טירללה אותנו בקבוצה וירטואלית ובסוף עשתה גוסטינג. הייתי מוטרדת מפעולות וירטואליות שלה שנחוו בעיניי אלימות, הגם אם הייתה להן צורה חמודה כביכול. אני גם מכירה אותה ואת העקיצות וההתנהגויות שבורחות לה. שורה תחתונה - איפשהו בראש הנחתי למחשבות המוגזמות סביב העניין, אולי שחרור של לחץ נקודתי. גם משהו. לא יודעת מה יהיה, אבל נילחם על עתיד של חיי נפש. סוריקטה

תודה, אודי, איש יקר. במעט הכוחות שעוד יש לי ולחלק מהאנשים האחרים אנחנו מראים נוכחות עקבית. לו היית רואה את השלטים שעמלתי עליהם, את האמירות השקטות רועמות שלי. בעצם, ראית בעקיפין. תודה, סוריקטה

סוריקטה יפה שלי גאה בך המון על כל מה שאת כן מתאמצת לעשות זה בכלל לא מובן מאיליו חטולית

תודה לך, חטולית :-)