החגים כבר בפתח ואני כל כך במתח

חגים שמתחילים מערב שבת מלחיצים אותי מאוד ואז שבת ואז גם ראשון ויש גם אורחים כמובן כמו תמיד והמון בישולים גם של כל הסימנים לחג שצריך להכין וגם אוכל לכמה ימים 17 אנשים כולל ילדים לא פשוט להכין ובחג הזה יש המוןןןן אוכל רק מלחשוב כבר אני שבעה המצב בבית לא מזהיר והבלאגן חוגג כמו תמיד גם לא יכולה לבקש מאנשים שבאים להכין משהו להביא איתם כי זה לא בכשרות שלי אז כולם באים רק לאכול .... מצב רוח ירוד כל כך וגם החדשות לא מורידות מהלחץ אווווףףף למה תמיד קשה לי כל כך ?. גם בעלי לא מרגיש טוב חטולית

הי חטולית, הלחץ שלך ברור מאד. עם זאת, אני חושבת שבתוך כל זה יש בך צד שאיכשהו מתעקש לקחת את התפקיד. אולי את גם נהנית איכשהו להיות מי שאחראית על הארגון והאוכל, כי שם יש לך משמעות, כי שם את גם מרגישה טובה ותורמת, וחיונית ואולי אפילו, גם אם לא מודע, אהובה. זהו מעגל, שגם אם רוצים לצאת ממנו, מאד מאד קשה ומתלווים אליו ויתורים ואובדנים כבדים. לפעמים מעדיפים לזרום ולכאוב את המוכר. מבינה מאד את המשאלה שלך ומאחלת לך אפילו רגעים קטנים של נחת. למשל, גאווה בנכדים יכולה להיות כזאת, אולי. בכך שיש משפחה ענפה, אולי? שנה טובה, סוריקטה

סוריקטה יפה שלי אני ממש לא בכיוון של להיות בשליטה ממש לא מי שכן הוא בעלי וגם כלתי שלאחרונה החלה מעט יותר לעזור אני כמעט מושבתת בגלל מצבי הבריאותי וזה מה שהכי מלחיץ אותי באמת אני באמת הרמתי ידיים ויתרתי לגמרי רק את מה שאני מכינה בחגים אני עושה ותו לא שנה מבורכת אהובה חטולית

היי אודי שום דבר כבר אינו בשליטתי ויתרתי על השליטה חוסר היכולת שלי הביא אותי להכרה שאני צריכה להרים ידים לוותר לא מתים מזה תודה ושנה טובה חטולית

אז אוכל להיעצב איתך ולשלוח חיבוק. אולי קצת טוב שיש סיוע. באמת אוף. שנה טובה, סוריקטה