כותבת בעניין של דיכאון אצל הבן הבוגר שלי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אני כותבת על בני שמשוחרר שנה וחצי מהצבא בשנת 2005 עברנו התנתקות מהישוב שלנו והוא היה בגן תמיד עם התקפי זעם,גם כנער,אבל ילד טוב,לא שותה אלכוהול לא סמים חלילה,אפילו סיגריה לא מעשן. מאז השחרור הוא לא מוצא את עצמו,גר איתנו בבית,יש לו חבר אחד טוב שבקושי בקשר,,כמה ידידות מהצבא שמידי פעם הוא בקשר איתן טלפוני,רחוקות ממנו גאוגרפית.. לא מוצא עבודה,ניסינו לשכנע אותו שילך לייעוץ מקצועי ,.הוא מסרב,,,מה אנחנו בתור הורים יכולים לעשות, אנחנו יודעים שהוא צריך ללכת לטיפול מקצועי אבל הוא מסרב בתוקף...אנחנו יודעים שאפ מלחץ עליויותר מידי זה יוביל לכיוון ממש לא טוב... אשמח לכל ייעוץ ממך תודה רבה צ
שלום לך, השחרור מהצבא זו תקופה מבלבלת הרבה פעמים. יש פחד מהוואקום ומהלא-ידוע ואנשים מגיבים לכך בכל מיני צורות. נסי לשוחח אתו על רגשותיו, לא ממקום ביקורתי, אלא ממקום מתעניין. נסי להציע בעדינות עזרה ולשאלו מה הוא צריך. אולי כך ניתן יהיה להתקרב מעט לחוויה שלו ולסייע לו. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
