אודי וכולם.. עצוב וקשה פה בארץ...

מצב לא נורמאלי במדינה שלנו..לא רואה איך יוצאים מזה כבר..מפחיד ומלחיץ. הפיגוע השבוע..מפחדת כשאני בחצר עם הילדים שלא יגיע מחבל וירסס אותם ואיך אגן עליהם? ריצה בזיגזג לממ"ד? ובכלל, מה יהיה הסוף? אוף באישי-לאמא שלי יש מטפלת ל24/7 צריכים להתרגל אליה . כולנו. מכל החדרים בבית ויש כמה היא בחרה דווקא את שלי..הרגשה שלקחו לי את החדר. טיפשי כי אני לא גרה שם אבל הרגשה כי אם אני אבוא לישון שם אני אוהבת רק את המיטה שלי והחדר שלי...מוזר נכון? הגוף כואב לי..מה הוא אומר לי? איך אדע? אין סיבה רפואית לזה.אז מזדהה עם סוריקטה ממש.. התחלתי לשחות. אני אוהבת שחיה אז המטפלת המליצה שאחזור לזה. חזרתי..אבל עדיין אני מאוד עצובה וקשה לי. הבן הקטן שקבל זימון לגיבוש קרבי עושה לי רע. ..מסביבי הרגשה שאי אפשר להגיד את זה כי כולם תורמים ואם הוא לא יהיה קרבי מי יהיה? אם כולם לא ירצו? יש מלא תפקידים אבל נכון??? אוף. אני לא סומכת...ולהגיד לכם משהו, אי אפשר לסמוך יותר על ממשלה ששולחת חיילים לקרב משיקולים לא תמיד נכונים...פוליטיים..ואז מה? המוות לשוא??? ניחמתי כבר 2 משפחות חברים שלנו..ומכירה כמה שנפלו...זה נשמע לכם נורמלי???? באיזו עוד מדינה הילדים בגן משחקים בחיילים? היום ילד אמר "חיל מת אז תקח את הדגל שיהיה לך" ונתן לו דגל לעמוד ב"הלוויה"... שתי הלוויות של חיילים כבר עברו ברחוב של הגן..בנוסף מכינים רובים מכל דבר אפשרי כדי לשמור ולהלחם. וילד אחד הכין קשר של חוטים ואמר "אני מכין ציציות לחיילים קח שיהיה לך שתלחם" זה גן ממ"ד. הרבה הורים בחזית..אחים בחזית. ניחמתי אח של חייל שנהרג ברצועה שהבת שלו הייתה בגן שלי שנה שעברה...כמה עוד?????? אוףףףףף אני עצובה ולא יוצאת מזה. מה עוד עושים???? מה עוד שאוכל להרגיע את עצמי????

מיכל יקרה עצוב קשה והלב נשבר לגמרי... טוב שיש לך שיגרה עם כל הקושי , של הגן ושל הילדים המקסימים שמשחקים במלחמה כי זו המציאות שלהם. וטוב להם שיש להם איתך שדואגת וכל כך רגישה. באמת שקשה להתנחם ורק נקווה לימים טובים יותר. יש שמוצאים נחמה בעשייה או התנדבות ויש שמוצאים נחמה בהתגייסות האזרחית התומכת. שלך שירה

הי מיכל, מכל הדברים שכתבת אזכיר את השחייה. כל הכבוד לך שחזרת. מפעים, בעיניי. ממליצים גם לי (לפני ארבעים שנה אולי למדתי ושחיתי קצת) ואין לי מושג איך אני מביאה את עצמי לכל מה שקשור לפעילות גופנית בבריכה, כולל ללבוש בגד ים ולהיפרד מהתיק. אז באמת כל הכבוד. סוריקטה

שירה יקרה. שיגרה זה דבר נהדר. וסוריקטה גם שחיה ;) זה התזוזה היחידה שאני אוהבת. מקווה שגם את תוכלי לחזור לשחות. אני שוחה רק עם נשים להוריד את הלחץ של להיות עם בגד ים וכו...נקווה לטוב.