לא יודעת מה לבחור ולא רוצה שאחרים יציעו לי כי אני רוצה בעצמי להגיע

אני ניכנסת לחנות נעליים ולא יודעת מה לבחור הכי יפה גם בגדים תכשיטים כל הנושא הזה גם כל דבר שצריך לבחור בו אני לא מודעת מה לבחור

כי שכשאנחנו בוחרים בדבר אחד, לעתים אנחנו צריכים לוותר על דבר אחר. במיוחד אם שני הדברים סותרים, או, למשל אם ישנה מגבלה. במשאבים או זמן, למשל. אחרי הבחירה עלולה לצוץ חרטה, למשל, או שאלות כמו מה היה אילו. בנעליים תכשיטים ובגדים אפשר להחליף וגם זה בתנאים ועד גבול מסוים. בדימיון ניתן להחזיק את כל האפשרויות גם יחד כל הזמן. במציאות - שהיא לרוב קובעת - בדרך כלל לא. שיטת האלימינציה (להוריד בהדרגה את מה שאת מוותרת עליו, או לא רלוונטי ולהשאיר פחות אפשרויות) יכולה לסייע במקרים מסוימים. נניח - אם אין משהו במידה שלך, או אם משהו נורא יקר מעבר לתקציב. אני די עונה לעצמי ורושמת גם לכולם, גם אם אינך מתייחסת לדבריי. האם את רוצה או צריכה נעליים בגדים או תכשיטים? האם את בכלל הולכת לחנויות האלה מבחירה שלך, או כי מצפים ממך? אני, למשל, מרגישה שיש לי מספיק, או שפחות מעניין אותי, ואני בכלל לא מחפשת להשיג משהו מאלה. וגם כשיש צורך לחדש כי מתבלה (נעליים בעיקר) יש סוג אחד שאני מקובעת חוזרת עליו כל השנים. אבל אני אדם אחר ובגיל אחר, משערת. ואיך את מתייחסת ליד שנייה? האם כשאת בדרך, קורה שאינך יודעת להחליט אם לפנות לכיוון אחד או אחר, לחזור לאחור או להמשיך ישר, לצעוד או לנסוע, או בכלל לאן להגיע? כלומר, אין תכנית או יעד? הנה החלטתי להקליד הודעה כאן לפורום ולשלוח. וגם את. ללמוד להיות מי שאת, בנפרד מאחרים, הוא נושא מורכב לטיפול ארוך, לדעתי. מקווה שאת נעזרת בטיפול נפשי. יפה, בעיניי, שיש לך משאלה לזהות את עצמך. ככל שאני מבינה. לבחור בעצמנו אומר גם לקחת על כך אחריות. עולה בי מחשבה שיכול להיות שכן יש לך משאלה מקבילה שיבחרו בשבילך או ינחו אותך וייתכן שאת זקוקה לתמיכה. סוריקטה