בוקר יום רביעי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מחשבות בוקר יום רביעי - לו העולם ובפרט עולם האינטרנט היה איכשהו דומה למקום הצנוע שפה. בקצב שלו, תמיד עם אישור מנהל. אה, אולי היה פחות מעניין, איטי מידי, אין ממש אקשן. וגם - הממממ, לא רץ פה אוקיינוס של כסף. התרגלנו, וסף הגירוי והריגוש עולה ועולה. ורק כך אנחנו לכאורה מרגישים חיים. תקועה בימים אלו ואומרת לעצמי שוב ושוב שהעולם גדול עליי וגם שצריך לעשות סדר. מעין משפטים שיוצאים מהעומק ללא פילטרים ואין לי מענה. כן עושה דברים, בקצבים האיטיים שלי, עם זאת בעולם הפנימי בימים אלו מרימים ראש חלקים עוצרים מפעם. אנרגיות ודחפים מוגבלים מידי. ובהקשר לתחילת ההודעה - היכן כן אמצא מרחב משחרר. ולא הרסני. יצא מעורבב. דרישת שלום לכולם. סוריקטה
הי סוריקטה, תנועה בין חופש פראי לבין שמירה. זה הכי טוב. כמו משחק של ילדים כשההורים משגיחים... אודי