"להתאזן בקצב הנכון"- אודי בונשטיין ;)
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
נכון אודי... איזון מנסה ללא כדורים. התחלתי כן עם כדורי שינה פחדתי נורא. הפסיכולוגית מנסה להבין למה לא כדורים אם רצוני לעבוד? אז רצוני קודם כל - אני וזה הכי קשה לאישה שמרצה מגיל אפסססס. אז גם אותה מרצה. אז כבר לא! כמעט רציתי להפרד והיא טעות. החזקה. אפילו הגיעה למסקנה שאני יכולה כבר להתגבר אבל בהחזקה ושמירה שלה וגבולות כמה מלא... אבל שעות קבועות עוזרות לי מאוד מאוד! לקביעות של מקום וזמן זה מדהים!!! וסוריקטה הראשונה שהבינה!! חכמה שאת יקרה!!!! הנה הוכחה אם רצית. ואודי חכם בטח! עזרת לי להבין שאני בסדר למרות שהמטפלת חשבה שלא אוכל לבד. פתאום אני ב"חופש" מהעבודה. יש מלאאאא ימי צחלה ואז נרגעים. והחזקה וקביעות. בקיצור- תודה. יש התקדמות!!!! ללא כדורים כלל הצלחנו כולנו. לא לבד!!!!! ישששששששש
הי מיכל, חשבתי להתייחס למשאלה אחת שהבעת כאן, נראה לי באופן חזק יותר אחרי שאמא איננה - "עכשיו אני". או "מגיע לי". הכוונה להגיע לעצמך. לעשות בעיקר דברים עבורך את ופחות להקדיש או להקריב את עצמך למען הסביבה. לעתים מעורבת בכך תחושת אשמה והעניין מורכב. במקרה האישי שלי - חלפו כבר שנתיים וחצי ממות אמא ורק עכשיו לקחתי הפסקה מסוימת, אבל איני מצליחה לנצל אותה לחופש / פעולות חדשות ממלאות או מדללות כאב. ההנחתה של שבעה באוקטובר והמלחמה פחות תרמו. ואיזון הוא דבר יחסי, בעיניי. תמיד ישנן תנודות, וכמו שחוזרת ואומרת - יש משמעות למנעד, לתדירות ולמשכים. וישנן נקודות פתיחה שונות באופן אינדיבידואלי לכל אדם. שמרי על עצמך, (בחרת לצטט ואני חוזרת) לילה טוב (עכשיו בוקר, אני יודעת) סוריקטה