איך בוכים? למי? עוברת את כל קשת הרגשות....

אבל פוחדת מדיכאון ולכן לא מרשה לעצמי.. וגם לא בוכה לאיש/ה. רק לעצמי במקלחת בוכה. מדוע הבכי וכאב הגוף לא מורגש כרגע? כאב לי מאוד כשאמא הייתה בבית חולים . במשך 4 חודשים כאב מאוד מאוד מאוד...ועכשיו כלום. אודי. אני רוצה לבכות אך מדברת רגש בלי למצמץ או לבכות או להתרגש ממש...למרות גילויים מרחיקי לכת. השאלה כמה זמן? למי אבכה? אין לי חברה אחת כזו. יש לי מליון חברות וכל אחת למשהו אחר. לצחוק, לשיתוף גם לא מלא. , לעבודה ועוד.. הלב שלי שבור אבחנה של היפומניה. אבל המון היפר כי אני גם אימפולסיבית (וגם נכנסת לדברי אחרים) והכלללל. איך עוברים את כל קשת הרגשות? והיא אומרת שבוע/שבועיים ....ואין לי זמן לכלום. נדמה שאמא מתה מזמן ועברה שנה . כי הייתה חולה המון....אוף. לא יודעת על מה לדבר בפגישות שהגברנו. אני מדברת המון על מה אני עושה ומתנהגת כדי שתבין אבל בתכלס מה שחשוב הוא לספר את הסיפור קוהורנטית וברור. נכון? אם אספר ואסיים לספר כיצד אמא מתה ללא אסוציאציות וסיפורים מסביב..אולי אולי אבכה???אולי ההיפר יחלוף??? אין לה ספק בזה. לי יש ספק אם אי פעם אפסיק את ההיפר והאי שקט הזה...אוףףףמה כדאי לעשות?

הי מיכל, מאד מעניין מה שאמרת על הכאב. וכאמור אנחנו קושרים פיזי בנפשי. בזמנו רשמתי כאן על כאב ועל המרכיב הנפשי שלו. אודי נדמה לי כתב אז שתשעים אחוז מהכאב במוח. כמדומני, אודי הזכיר שההיפומניה מסיחה מהכאב. אולי גם יש קשר לכך והמוח דאג לכך שגם כאב הגוף "ייעלם". והייתי אולי מנסה משהו צנוע יותר מכל קשת הרגשות ותוך שבועיים. רגש, רגש. אולי רגש שבדרך כלל פחות קל לאתר. אם כי, בשלב ראשון הלומים למדי, להבנתי, ורק עם הזמן, כל אחד בקצב שלו, מתחילים להפריד לרגשות שונים וגם ניתן לתת מילים. ועוד אומר - כאשר נמצאים די עמוק במצב רגשי מסוים, גם אם יודעים לדקלם שזהו גל והוא יחלוף (וזה גל וזה חולף), לא פשוט להאמין שכך הוא. ואצטרף למילותיו של אודי שציטטת לפני כמה ימים, ובאופן בו אני קוראת אותן - להתאזן. (נקודה. פאוזה) בקצב הנכון. ו - זמן. וכן, מבינה שבהיפו יש תחושה של 'ריצה'. סוריקטה