יש בעיה בשליחת ההודעה

מנסה שוב... מרגישה בסדר ביום. בלילה מדוכאת ולא מבינה למה...קשה לי. עדיין...כמה זמן עד שאחזור שוב לעצמי? דווקא המטפלת אמרה שיחסית מהר עברה ההיפומניה אבל אני מרגישה אשמה ושופטת את עצמי.. כאילו מגיע לי עונש על חוסר השליטנ שלי...להסגר בחדר .אוףףף אין חמלה. אבל בימים אני בסדר ועובדת. עושה לי טוב לעבוד ולקבל אהבה...ומצד שני מדוכאת בערבים...מה עושים אודי? והשבונ לא תהיה פגישה בגללי הפעם...אוף מבאס

הי מיכל, עצב, בעיניי ולהבנתי, הוא רגש רך ורגוע יותר. לא רע בכלל ואפילו תואם מצב. הייתי אומרת לקבל את המצב כמו שהוא ופחות לנסות 'להיפטר' ממנו - סבבה בשעות העבודה וטיפה נמוך בערבים. נשמע לי הגיוני סך הכל בנסיבות או בכלל. נשימות, אוויר לריאות, סוריקטה