בכל זאת אספר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בסופ"ש שעבר נפלו ארבעה חברים לפלוגה של אחייני. הוא היה איתם בשטח. הוא ראה הכל. בגוף הוא שלם. ילד. מקווה שיטפלו והוא יסכים להיות מטופל בכל הקשור לטראומה. צמרמורת ורעידות ולצד זה האביב פורח והשמש סופ"ש נעים, סוריקטה
הי סוריקטה, נורא. לפני כמה ימים כתבתי והקלטתי סקיצה לשיר חדש, והיום העלייתי ליוטיוב. השיר מדבר על התחושה הנוראית הזו והמסגרת בה הדברים קורים (עם לא מעט ביקורת). מצרף קישור: https://youtu.be/7SoPbx0Eavk?si=fhOUBf4qwa3baCbV אודי
תודה, אודי. חשיבותה של האמנות והיצירתיות בימים אלו רבה כל כך בעיניי. מחברת אותנו לרגשות, זעם וחיל ורעדה לצד חמלה ועדינות ולטוב שיש. מילים ולחן - פשוט אדיר. אנחנו מודאגים. ממשיכה לצאת לשטח. אגב, עם כלי נגינה עדין, וגם כרזות שיצרתי. משהו משלי. נחזיק תקווה, סוריקטה
קשה קשה קשה ביותר... מכירה חברים של הילדים שלי שהיו בקרבות ואיבדו חברים. אני לא בקשר איתם הילדים כן..לי התקופה הזו קשה מנשוא
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
