פופקורן.... וחרדה מתמדת.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
וואו אודי איזה שיר!!!!! שאפו! אהבתי גם את הקצב שלו. ואני חשבתי על חרדה של פופקורן, שכלנו קופצנים על כל דבר ובאמת כל פעם איום חדש..מחרפן. מסכימה עם כל מילה, הביקורת ממש במקומה!!!! צריך להבין את העולם החרדי והעולם החרדי צריך להבין את העולם החילוני, בגלל המנהיגות יש קצר בתקשורת בין כל המגזרים לצערנו. ומנהיגות כושלת זה לכל המגזרים גם לדעתי. אין מנהיג ראוי ומי שראוי לא רוצה להנהיג ובצדק. קשה לחיות פה, ממש. הבן שלי מוקפץ שוב לצפון אוףףףףף באסה. לא שהוא כזה קרבי אבל בסופו של דבר כן. כי גם תומך לחימה בסוף נמצא קרוב לגבול. ומבינה את סוריקטה אצלנו זה יותר חברים שבקרבי...ולפני ההיפומניה הזאת הייתי בהמון ניחומי אבלים של חיילים בניהם שלושה חברים שלנו שנפלו....קשה קשה קשה..ועדין כל דבר קטן מכניס אותי לחרדה, חג הפסח והלחץ שלו (מקפידים מאוד בפסח עם החלפת כל המטבח והכשרה..בלאגן) ופתאום הבן מודיע שהוא מוקפץ שוב..כל פעם מחדש. אוףףףףף שיהיה כבר טוב!!!
הי מיכל, קודם כל תודה :-) שנית - בהחלט הרבה סיבות לחרדה ולדאגה, אבל גם להחזיק תקווה ואופטימיות זה טוב... אודי