בוקר, שבוע, ערב יום השואה

הי אודי וחברות, ללא מילים, וכמה וכמה מילים. ליום הזיכרון לשואה ולגבורה יש משמעות רבה בעולמי, אף שהשנה, ככל הנראה, יתגמד לכאורה אף יותר מהרגיל אל מול יום הזיכרון. כן קושרת בין השואה למתחולל עכשיו. מתמידה בהצטרפות לתמיכה בשינוי בכיוון החיים והתקווה, על אך הדיכאון, הייאוש והכאבים, שמנסה לטפל בהם. שיותר מ - רק נשרוד. סוריקטה המבוגרת שעשתה אתמול ספורט של ילדים. אה, והשנה מגדלת לראשונה מעופף מיוחד שמצאתי ואספתי אליי. לכשיגיח אשחרר, כדרכי, לחופש עם אזכור של אנשים יקרים, ואנשים שנפלה עליהם טרגדיה. דרישת שלום לכולם

הי אנשים טובים, מאתמול אחה"צ ועד עכשיו שתקתי. גם עכשיו אני שותקת, אבל נשמעים קולות המקלדת. מילים מוחנקות, שהיה להן מקום בטיפול, אבל איכשהו יש לי משאלה להשאירן בעולם הרחב. טרם כתבתי את הספר שהשורות הראשונות בו רצות לי בראש שנים. עם זאת, המטפל שלי מחזיק את ההיסטוריה בהרדיסק (זיכרון בראש) שלו. ואני גם בצום. תודה לו ולכם, סוריקטה

ובכן, לשאלתך איך - בתכל'ס בגידול היצורים יצורים הקטנטנים והפגיעים האלה, שמצריכים המון סבלנות ועדינות יש לי כבר ניסיון של שנים. יש סביבה מוגנת ותנאים מיטביים ככל שניתן ומזון טרי מותאם ועוד (בקטע של להגדיל הסתברויות השלמת מעגל), מעקב צמוד בקצות האצבעות. הפרחתי מאות לחופש, לפרחים, לשמש, להקמת דור חדש, וגם לסכנות שבחוץ שכך הטבע מובנה אליהם. והנה גם דיברתי על עצמי והנפש. סוריקטה