יום קשה..בכלל תקופה מבאסת....

קשה במיוחד בימי זיכרון כאלה..ובכלל. אני לא מתאוששת מרגישות היתר שלי. קשור לא קשור? אין לי מושג...בזמן האחרון יוצא פגישה פעם בשבועיים מאילוצים של חגים ועוד...זה מעט מידיי..מרגישה שדווקא שצריכה יותר יוצא פחות...ומצד שני אני כל כך מתגמדת לעומת מה שהעם שלנו עבר ועובר. אני לא חושבת שיש להשוות בין השואה למרות הדמיון. פרעות ביהודים היו תמיד לכל אורך ההסטוריה.קראו לזה פוגרומים. אימי מחבל לובלין בפולין רדופים היו כל השנים היהודים שם ונדדו באירופה כל פעם ממקום למקום כי טבחו בהם. ואנחנו בארץ משלנו! לצערינו יש כאלה שהורסים בגלל אינטרס אישי וזה כואב ממש. מגיע לנו שלטון וצבא חזקים! הבנים שלי בצבא ויש הרבה בעיות שם בלשון המעטה.. ובאישי. רע לי ואני מכל דבר מתרגשת/בוכה / עדיין בחוזק אחר מתמיד. ואוכלת יותר מידיי ואולי בכלל גיל המעבר? לא יודעת כלום. רוצה שקט ואיזון. הלוואי