RE: אחרי השואה יפה שלי

את יודעת שלדעתי ממה שנתקלתי בחיים עם שורדי השואה היא אימך אינה היחידה שהתנהגה כך...לצערי הרב מהחיים שבהם גדלתי חוויתי לא מעט ממה שאת כותבת יתכן וזו היתה דרך החיים שלהם כדי לחיות אמי עד היום מתנהגת כמו ניצול שואה והיתה ילדה באותה תקופה אפילו בנשואיה השניים העדיפה את בעלה על פני חיים ממש על הפנים מה יכולתי לעשות ? יקרה שלי גם לך לא היתה ברירה אחרת וגם ממך התעלמו הכאב הזה נשאר חרוט אני מנסה לסלוח לה אחרי הכל אמי כבר בת 89 ואין זמן לחשבונות העבר לא יתן כלום חוץ מכאב מתמשך גם אימי אומרת שהיא מתגאה בנכדיה ובנינים שלה האמת הכואבת היא שאני בכלל לא יודעת מה הפרוש של להיות גאה במישהו אחר חוץ ממנה הכאב שלך עדיין טרי מבינה אך נסי לשים הכל מאחורייך על מנת שתוכלי לחיות חיים בריאים יותר ללא צלקות של אחרים שהשולחו גם עליך חיבוק אם לא מפריע לך חטולית

הי חטולית, אוהבת את דרך המחשבה שלך. ושמחתי מאד שאודי הגיב להודעתך. מכירה הרבה אנשים שהם דור שני, היות שאנחנו בקבוצת גיל תואמת. חושבת שיש שוני מסוים, כי אמא, כנראה, הייתה חולה גם בלי קשר להיותה שורדת. ולא הכרתי עד היום מישהי או מישהו נוסף, כמוני, שהם שורדי MSBP. אשכרה היתוספו למה שאכלתי חומרים רעילים או סמים שלא אמורים להיות בתוך אוכל וגם היה ניסיון עצום לבלבל בין מציאות לדימיון. ועוד דברים שכנראה מוכרים גם מעולמם של צאצאי שורדים. והיא גם דאגה לחרב כל צמיחה או קשר שלי עם העולם בחוץ באופן מאד מובהק. הקטע של הנפרדות ספרציה כן מאפיין יחסי שורדים ודור שני. סיפור הרעל הקונקרטי וסכנת החיים הוא אחד מהמוחנקים. שעות קשות קשות היום. יש סיכוי שאלך להיות עם משפחות החטופים. סוריקטה