פחד....כותרת מתאימה.כתבתי תגובה לסוריקטה כנראה נמחקה לי.. לא יודעת...

בכל אופן סוריקטה יקרה, כל כך קשה שהמטפל יעזוב...ההכנה לפחות חשובה. והשיחות איתו על זה גם. מקווה שאולי תחפשי אלטרנטיבה? חשבת על זה? אולי הוא יוכל לעזור בזה וזה יקל? חטולית, נשמע קשה המאבק היום יומי...מקווה שיהיה קל יותר ובריאות טובה!! לך ולבעלך. ברבורית, ברוכה הבאה. ולי קשה לראות רק הווה...הארץ מתפרקת וגם לי מתחשק לגור כבר במקום אחר. למרות שיודעת שזה לא ראלי עם שלושה בנים בצבא. ומצבי הנפשי ..אוף. וקצת חזרתי אחורה לגבי תחושת העצמי שלי..פקפוק באני ומי אני בכלל??? פחד תחושות של פחד מהעתיד גם של בני שהולך לצבא גם של המדינה וגם שלי. ...איך אפשר בכלל לחשוב רק הווה???

הי מיכל, גם אם צמחנו, קורה שישנה נסיגה. חלק מהעניין. מזכירה שאת עדיין שרויה במצב עדין נוכח הנסיבות. שינוי לטובה על פני ציר הזמן יכול לומר שהפרעות מטרידות הן סוג של מאחורינו, רק בחלק גדול יותר של הזמן ביחס לעבר. ההיסטוריה והתגובות האוטומטיות שם ולתפיסתי והבנתי - תמיד חלק מאיתנו, אירועים בעלי משקל מביאים לחזית וחזק על פני השטח חלקים פגועים וחשופים. וזהו. כרגע, אני לא חושבת על האפשרות של מגורים מבחירה אישית במקום אחר. סוריקטה המסוחררת