זה כבר כמה ימים ...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שאני כאן נכנסת קוראת לא קוראת סליחה בנות יקרות . יש בי המון מילים שצריכות מקום ואין מקום להניח אותן ימים מורכבים מעבר לרגיל חוויתי אבדן לפני שבוע אבדן קשה של אדם יקר מאוד לליבי הוא לא בן משפחה ואני לא יושבת שבעה . המערכת מבחינתה היה נגמר. הייתה לי ציפייה לאוזן קשבת ללב מחבק התאכזבתי ..נסגרתי בתוכי קצת בת חמש קצת בת שישים ... אני יודעת שאני צריכה עזרה לצאת מהלופ שנכנסתי אליו וממש לא יודעת איך .. הכאב הזה גדול עלי .. אני יודעת שלא ממש ברורה .. הייתי צריכה להניח מילים להדהד החוצה את הכאב הזה שחונק לי את הנשמה .. יודעת שכאן אפשר תודה עליכם ותודה אודי וסליחה שבאה ככה גולמי לא מעובד בימים מורכבים כל כך..
הי אביב יקירתי, בעיניי, לא יצא לך כזה לא מעובד, כמו שאת חושבת :-) קשה מאד מאד לאבד מישהו קרוב כל כך, שאת לא יכולה (כנראה) להיות חלק קרוב ממעגל המתאבלים 'רשמית'. בדידות נוראית. עצוב. איתך, סוריקטה
היי אביב, קשה לאבד אדם קרוב... וכמו תמיד המקום הזה נותן איזשהו מרחב למילים. מוזמנת.
תודה
את מכירה את זה שאת מסתירה משהו משמעותי במקרה הזה .. הסיבות והקרבה לנפטר.. והתחושה שבגלל הסוד אף אחד לא באמת יכול לראות / להבין ... אז כן בהחלט מסכימה שזה לא היה כזה לא מובן .. ובהחלט לא פשוט אבל מצאתי את האיזונים ודי חזרתי לעצמי וטוב שאת ..