ביטול פגישות חוזר על ידי המטפלת

אני נמצאת בטיפול מזה כחצי שנה, וזאת הפעם הראשונה שלי בה אני הולכת לטיפול. יש לי קושי מסוים למצוא את דרכי לכסא המטופלת, דווקא משום שאני מכירה אותו היטב הרבה שנים מהכיוון השני (אני מטפלת שנים רבות). הטיפול התחיל טוב מאד עבורי, והרגשתי שהוא מחזיק אותי היטב. הרגשתי לראשונה עד כמה הייתי זקוקה להחזקה הזאת. לאחרונה היה עימות ביני לבין המטפלת שלי, שבו לראשונה הרגשתי שהיא לא מצליחה להחזיק את הטיפול, וזאת היתה הרגשה קשה מאד מבחינתי. הרגשתי לא מובנת, תחת ביקורת, אולי לא רצויה...פתאום פגשת חד נטישה שלא ידעתי על קיומו אצלי. דיברנו על הדברים, והתחושה שלי היא שאנחנו מנסות למצוא את הדרך החוצה מהעימות, ולהתקרב. השבוע היא ביטלה את הפגישה, וקבענו מועד אחר (באותו שבוע). יום לפני הפגישה החדשה- היא כתבה לי וביקשה שנמצא מועד חדש. הציעה פתרונות לא מעטים, אבל אף אחד מהם לא היה מעשי, או לא היה מתאים בשבילי ( באמצע יום עבודה שלי, בטלפון, ביום שישי בבוקר). בסופו של דבר אמרתי לה שנדלג על השבוע, ו פגש בשבוע הבא. אני מסתובבת עם תחושות קשות, ולא בטוחה שהן מוצדקות. גם מרגישה שאני ממש לא רוצה להכנס כרגע לעימות חדש, וקצת פוחדת ממנו, כי היא לא הצליחה להחזיק היטב את הקודם, אבל שקשה לי גם ההרגשה שאני לא יכולה לספר לה מה היה קשה לי. בתוך הדיון, שכולו היה בווטסאפ, על ביטולי הפגישות היא לא שאלה מה שלומי, איך זה מרגיש לא להפגש השבוע, לא התייחסה לכך שהיא זאת שמבטלת פעמיים... בסופו של דבר אני זאת שכתבתי לה שאני בסדר, שהיא חסרה לי, אבל שאני יכולה לחכות, כי כבר הרגשתי שאני רוצה להנכיח גם את מה שלומי... אני חוששת שנוצרה תחושה שאני זאת שלא מוצאת מועד לפגישה, כאשר היא זו שביטלה, פעמיים. וכמובן שמשהו מתוך פחד הנטישה צף שוב... לא נתתי לכל מה שאני מרגישה מקום בהתכתבות שלנו, כי לא הרגשתי שהיא מתעניינת בזה. אני לא בטוחה איך להתמודד עפ הנושא בפגישה הבאה, אם בכלל. פוחדת להכנס לעימות נוסף ולא רוצה בו. ומרגישה לא טוב עם כל מה שהיה... אשמח לייעוץ!

מחזיק- זה מעניין שהרגשת שהטיפול מחזיק אותך ושהיה עימות והמטפלת שלך לא הצליחה להחזיק מה צריך להחזיק? אולי כדאי שעל זה תדברי בפגישה הבאה? על ההחזקה שאת צריכה? או על הפחד מהעימות. (כי הפחדים- שלי לפחות, שומרים עלי מכל הכאב והרגשות שקשה לי להרגיש, בעצם מכל מה שבגללו התחלתי את הטיפול, אולי גם אצלך זה ככה?) בהצלחה לך! אולי עזרתי לא יודעת.

תודה, אורטל. כן. זה בהחלט נמצא בבסיס של מה שאני מרגישה, והדברים מדוברים ברמה מסוימת, ויחד עם זה, אני מרגישה צורך להיות מאד זהירה סביב עימות נוסף, כל כך מהר, איתה. ובכל זאת- מרגישה שלא הגיוני לא לדבר איתה על מה שהרגשתי כשהיא ביטלה לי פעמיים ברצף. זה מוגזם לעשות עניין מהביטולים? בסך הכל, גם אני מבינה שדברים קורים לפעמים וצריך לבטל. זה הגיוני וזה בסדר. אבל זה שהיא לא התייחסה בכלל לאיך זה עלול להרגיש אצלי...

היי.. מכירה את התחושה הזאת של ביטול מצד המטפלת שנותנת הרגשה שאת זו שלא יכולה למצוא זמן ולא היא...הייתי בסרט הזה. כעסתי עליה נורא! והרגשתי דחויה...אבל פתחתי את זה בפניה ולכל מטבע יש שני צדדים...ומנסים לפתור קונפליקטים בטיפול לא? אוכל רק לומר שאין ברירה אלא לפתוח הכל לשם כך הטיפול..לא לפחד מעימות, מה הדבר שיכול להיות? היא שם בשבילך..

הי דידי, רגשותייך יכולות ללמד הרבה על עולמך הפנימי. משערת שניתן לקחת בחשבון את אפשרות ההשלכה על המטפלת. המומלץ תמיד הוא לספר בדיוק את מה שרשמת. כמו שאומרים כאן הרבה - להדפיס ולהביא לטיפול. כן, מפחיד. ויש סיבה שזה מעורר חרדות. אולי התבוננות במראה מאיימת. ובסיכוי טוב שהדברים נוגעים בנושא מפתח. לב. גם לא חושבת שניתן להתכונן מראש. היי כמו שאת. כמה שאת יכולה ובקצב שהנפש תתיר. סוריקטה

את צודקת מאד! תודה, מיכל. הייתי אצלה שןב היום, והדברים נפתחו בזהירות אבל בכנות. אני מרגישה הרבה יותר טוב עפ זה.

תודה רבה! חשבתי באמת להדפיס ולקחת את הדברים איתי... הצלחתי היום לדבר איתה על זה, ואני מרגישה הרבה יותר טוב. תודה!