מרגישה שמציקים לי.... :(

היי בנות, כמה אני רוצה כבר לעקוב אחרי מה שרשמתן ולהגיב לכן, הקטנה שלי בקושי ישנה ביום ורוצה המון צומי אז מקווה להגיע לזה בקרוב. אבל חייבת לשתף במה שקרה לי. הלכתי לחמותי היום, והשכנה שלה לפעמים מגיעה לראות את הקטנה, היא הרבה פעמים אומרת לנו לשלוח אותה לגן וכו' אבל כרגע אנחנו לא מעוניינים והיא לא מוכנה לקבל את זה. היא כל הזמן רומזת או אומרת במפורש, היום לדוגמה היא אמרה את זה אולי 7-8 פעמים, לא מגזימה.. ובנוסף, היינו אמורים לישון אצל חמותי, אבל היו לי הרבה דברים להספיק בבית אז בסוף לא נשארנו לישון (זה דברים דחופים). אז אמרתי לאותה שכנה שלא הספקתי ולכן אנחנו לא נשארים לישון, ואז היא אמרה בטון לא נעים "לא הספקת?!?!" ככה, כמו שזה נשמע. בעלי אמר לי בעבר שאני לא חייבת דין וחשבון לאף אחד, לכן לא פירטתי לה מה קרה בדיוק.. ואז שוב כמובן ישר אמרה "היא כבר חייבת להיכנס לגן" ואז קטעתי אותה, אמרתי "הבנתי" וכהרגלי, הלכתי לצד ובכיתי לבעלי בטלפון.. אוף.. לא אוהבת את עצמי ככה, אבל אני כזאת, רגישה. מרגישה כמו ילדה כשזה קורה... גם אתן הייתן נפגעות מזה? ומה הייתן עונות במקומי? בעלי אמר לי שאני משדרת חולשה ולכן היא לוחצת ומדברת ככה, ("לא הספקתי" נשמע כמו מישהי חלשה, ושצריך להגיד "יש לי הרבה דברים לעשות ולכן אני לא יכולה להרשות לעצמי להישאר לישון")

מעליב מאוד ופוגע, שמשהו אומר לך שאת לא בסדר זה מעליב! אני במקרים כאלו מסבירה לעצמי למה הצד השני כל כך לוחץ עלי לדוג' כי השכנה כן שלחה לגן ויש לה הרגשה שהיא לא בסדר ששלחה את הילדים שלה לגן ולכן קשה לה לראות את ההשקעה שלי...

מבינה שזה פוגע, ואת רגישה, בעלך תומך בך וזה מי שחשוב, השכנה יכולה להגיד דעתה שהיא הכי פחות חשובה...מי שמתמודד זה את!!! תקשיבי לליבך ואם קשה תקשיבי לבעלך. תעשי מה שאת חושבת לנכון.

היי אורטל תודה רבה, רעיון ממש יפה של כיוון חשיבה!