סוף שבוע תחילת שבוע. סתיו קרב ובא

הי אודי, רשמתי תגובה למילותיך, והיא לא נקלטה במערכת. לא נקלטה, כי אצלי, המערכת הטכנית מאד מיושנת והתקשורת נופלת כל הזמן. ובמיינד - אולי גם. יבוא יום ויחודשו פריטים. לאט, למרות שלאט מידי. זהו הקצב. אז הנה ניצלתי את ההזדמנות לפתוח הודעה חדשה. חדש. חדש זה חשוב. אחר איכשהו גם. השתמשת בתשובתך בשורש י.ש.ב וחשבתי לי שאיני יושבת הרבה. וגם לא נוח. לרוב בתנועה. ומכאן רציתי לספר שהצטרפתי באופן פעיל לאחת הצעדות לזכר החטופים שהופקרו, ואף יותר מפעם אחת, אנשים שמי יודע איזה סיוט מטורף עבר עליהם, הופקרו ונרצחו בשבי. תהלוכה מצמררת. ושקטה. שקטה ורגשית. קצת כמו שאני. אבל אתמול נחתי יחסית. היה קשה. ואנסה גם היום. רציתי גם להוסיף שהמטפל שלי שבור מתמיד, ואני כל כך מבינה. וכאמור דואג לחלופה בחו"ל. יש לו משפחה. חברים טובים וקרובים אליי עברו רחוק. מה אומר, שיהיה שבוע. אני עדיין כאן, והיות שעכשיו קצב השתנות אורך היום כמעט במקסימום מרגישה זאת היטב גם בהתנהלות היצורים והצמחייה בטבע. בלי אינטרנט, בלי מכשור. ברגש ובחוויה. שקט, סוריקטה