די אני בייאוש אמיתי אין דרך לעזור לי ואני לא מסוגלת להמשיך לדבר בטיפול, נראה לי שאני בדיכאון, לא רוצה כלום! אבל כן רוצה המון! רוצה להפסיק את הטיפול!!! ומבינה שמעשה כזה רק יהרוס לי... אולי אני צריכה באמת הפסקה? אפילו שהתחלתי את הטיפול לא מזמן?! אין בי את הכוח לדבר על מה שעברתי... וזה כואב מאוד! אני רוצה לשחרר אבל ברגע שאני מדברת הכל  נעלם לי, בלאק אאוט. המטפלת שלי אומרת לתת זמן לדברים, לא ללחוץ על עצמי היא לא מבינה שאין לי זמן! אני לא יכולה להיות אמא בלי להתרפא, מפחדת שאפגע בהם, אני לא בהריון אבל ממש רוצה ילדים. (אמרו לי מיליון פעמים שמפוסט טראומה לא מחלימים לגמרי אבל אני כן יחלים לגמרי!!!)לא רוצה לתת למה שצריך זמן את הזמן שלו! די כמה שנים אפשר? נמאס לי מהכל!

היי אורטל, טוב מאוד שאת רוצה לטפל לפני שיש ילדים. שתביני שאני רק בעוד חודש מתחילה טיפול דרך מכבי (רק בזמן האחרון חשבתי ללכת), והבת שלי כבר בת 10 חודשים וראתה אותי במצבים לא לגמרי "בריאים" ;) אולי תרשמי את הנושאים שאת רוצה לדבר עליהם בנקודות? תסדרי לך את זה. גם אני כבר עשיתי את זה שיהיה לי מוכן לפגישה, כדי לצאת מהפגישה באמת עם תוצאות ושלא יצא שלא דיברתי בסוף. ברור שתחלימי לגמרי, אפשר לטפל בהכל. תתחילי, לדברים טובים לוקח זמן. תחשבי על התוצאה בסוף, שאת תתרפאי ויהיו לך ילדים בריאים בע"ה, כל מסע מתחיל בצעד אחד קטן, תחלקי לך את זה ל"צעדים קטנים", מטרות קטנות, כל פעם תדברי על משהו, תטפלו בכל נושא, ולאט לאט תראי איך את מתקדמת, משתחררת, וכמובן יותר נפתחת כלפי המטפלת. בהצלחה!

תודה ברבורית הלוואי ואני יצליח בהצלחה גם לך!