מצב הרוח שלי ירוד ....

אודי וכולם, שנה ראשונה שהתחלתי לא ממש בהתרגשות גדולה...לצערי, ואין לי הרבה כח או מוטיבציה גדולה השנה, לא מתחשק לי לקחת פרויקטים ואני אחתשתמיד לוקחת עוד השתלמות ועוזרת..השנה פשוט לא בא לי. המטפלת לא מבינה אותי, איזשהו קצר בתקשורת, כמובן שאגיד לה אבל זה מאכזב.. היא אמרה לי שאולי אחשוב על ללמד כיתה א או משהו אחר. היא לא מבינה שזה לא זה! וגם שאמרתי שהתחלתי את השנה וההורים קשים יותר בחרדות, בבקשות ובשחרור..לא משחררים, לא נותנים לילדים עצמאות ועוד...אולי ילדי קורנה ומלחמה...משהו השתנה ואני זקוקה להמון אנרגיה שחסרה לי... והמטפלת לא הבינה. רציתי שתקשיב, שלא תתן עצות! שלא תגיב אולי..שתשתוק. ובכלל היא תסע עוד מעט לכל החגים האם זה קשור לחוסר הבנה...אוף לא יודעת. שלחתי הודעה בין הפגישות שקשה לי אז בפגישה אמרתי שהיא חסרה לי וקשה לי שאני זקוקה לה בין הפגישות הציעה לשתף מישהיא והיא לא הבינה שזה לא זה!!! אוף זה היא! רק רוצה שיבינו שהיום להיות גננת זה שוחק...ושהבן שלי בטירונות רחוק מהבית ומנטלית לא כזה קל לו...אני רואה שאפילו הורים בטירונות מתערבים ודואגים מידיי. מה יש להם? לא סומכים על כלום.... נהיה קשה פה. קשה מאוד...