איך לצאת מהמחשבות האלה?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי כולם נתחיל בזה שבעלי תמיד אומר לי "אף פעם אל תראי חדשות, זה לא עושה לך טוב" הבעיה שזה ממש מסקרן לדעת מה קורה.. ואתמול אחרי תקופה גדולה שלא ראיתי, חיפשתי באינטרנט ויצא לי לראות את המנהרה שבה היו ששת החטופים שנרצחו. מילא המנהרה עצמה, אבל ראו שם גם מלא דם ועוד מקרוב ממש... וואו כמה שזה לא עשה לי טוב אני לא יכולה לישון אני פשוט חיה את זה, לא מפסיקה לחשוב על זה כל היום, יש לי ממש מועקה... בעלי עכשיו התעצבן למה ראיתי את זה... הוא אומר לי "את לא חיה שם, את חיה פה, את מתנהגת כאילו את שם, את רוצה ללכת לשם? תלכי לשם וזהו" (כועס...) הבעיה שאני לא מצליחה לחשוב על דברים אחרים, אלא רק על זה כל היום. (הייתי ככה עוד לפני שראיתי את זה, מאז ששמעתי שהם נרצחו אני ככה, אבל עכשיו כשראיתי אז עוד יותר) אפילו שמעתי ראיון עם אמא של עדן ירושלמי שאומרת את המחשבות שלה: כמו לדוגמה על הרגע שהם הבינו שהם הולכים להירצח, את מי רצחו קודם וכו' - אלה בדיוק המחשבות שלי, בקיצור, מאז ששמעתי שרצחו אותם לא יכולתי לישון טוב בלילה, כל הזמן חשבתי על הרגעים האחרונים שלהם... איך לצאת מזה?
הי ברבורית, קודם כל זה טבעי, התחושות האלו, וצריך לתת להם מקום. אבל אפשר לעשות מדי פעם תרגיל שבו מתמקדים (כמו במיינדפולנס) במשהו בחוץ: הסתיו שמגיע, האוויר הקריר בערבים, פרח יפה ואפילו - הנשימה שלנו ולהתמקד בחוויה החושית התפיסתית. זה מאפשר רגיעה של המחשבות. אודי