טוב שאתן יכולות להכנס ולשפוך את הכל

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

17/09/2024 | 18:53 | מאת: חטולית

המילים נעצרו לי כשנכנסתי וראיתי אתכן מותר לחפור מותר לשתוק הכל מותר גם אם לפעמים אין מי שיכול להקשיב עברתי ניתוח לפני כמה ימים לקחו ביופסיה ואמרו כעת תחכי לתשובה .... אז חכיתי וחכיתי ובסוף נאמר לי שיש חשד מסוים הרי התלוננתי על כאבים בלי סוף בגלל הזיהום שיש לי בגוף זה לא מדובר בסרטן חלילה רק הזיהום הזה שלא מוצאים אייך לטפל בו.. רפואה מתקדמת שאינה יודעת עדיין אייך לטפל הביאו גם זיהומולג ואמר שזה עדיין לא ברור קחי כדורים אם זה ישפיע מה טוב אם לא נחליף כדורים אווווף ואם לא נחזור שוב לניתוח שלי ושוב לקחת ביופסיה והלאה החגים בפתח עדיין לא החלמתי מהניתוח הראשון וכבר דוחפים אולי יהיה עוד אחד אני משתגעת כבר מחוסר הוודאות כואבת ונגררת בלי כיוון ... חטולית

18/09/2024 | 19:09 | מאת: ברבורית.

ממש מעצבן החוסר וודאות הזאת. מקווה שהכדורים האלו יעזרו ויפתרו את הבעיה. ליבי איתך <3

19/09/2024 | 08:25 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, עניינים בריאותיים יכולים להטריד ולייסר. ומאד. לא כל שכן אן הם כרוניים ושנים. וניתוחים מסוימים ובית חולים בדרך כלל פחות מסייעים להיטיב עם ההרגשה. לתפיסתי והבנתי - אף אחד לא שופך 'הכל' או שותק 'הכל'. חלקי פחות או יותר. וגם, כפי שנאמר זה מכבר - יותר מידי מילים יכולות להיות סוג של הגנה מעצירה והתעמתות עם הדבר האמיתי. וגם סרטן, ואפילו סרטן לבלב (למרבית הצער במבי המתוקה סיפרה עליו כאן, כיצד קטל במהירות את בן זוגה), אפילו סרטן אלים ומתוחכם ומפושט, לעתים ניתן לטיפול, כגון הישארות בחיים במצב כרוני אך עם איכות חיים סבירה ומתפקדת, ולא במצב של מחלה מסכנת חיים בכל רגע נתון, ולפעמים אף החלמה. למחלה כמו קרויצפלד יעקב, למשל, לא נמצא כל טיפול עד היום. גם כלבת. סרטן הוא אוסף מאד גדול של מחלות, ויצא לו שם מאיים במיוחד. מזכירה שהרפואה מאד מתקדמת בתחום, ויש אונקולוגים מומחים ממש. בכל מקרה - איחולי בריאות ככל המתאפשר, הרבה אוויר, ושהחגים, על כל התסבוכות שמגיעות איתם, יעברו יחסית בסבבה. החזיקי מעמד ושמרי על עצמך בתוך תקופה שהיא לא כיפית באופן כללי. טוב שאת מטופלת. איתך, סוריקטה

19/09/2024 | 16:49 | מאת: מיכל...

בהחלט קשה חוסר וודאות. מקווה שימצאו משהו שירפא. וכן עוד מעט חגים... בריאות לך ולבעלך, מקווה שהוא גם משתפר.

הי חטולית, זה קשה, חוסר הוודאות והתחושה המתסכלת שהרפואה בעצם לא ממש יודעת מה לעשות... אבל חשוב להחזיק תקווה. זה נותן כיוון. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית