מרגישה אשמה בלבול וגועל
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מתחילת הקשר עוד בשלב הבלבול והמניפולציה אחרי שנה וחצי של גהנום שבו אני בדכאון ואובדנית ולא מספרת לאף אחד על הקשר כי היא איימה שהיא תתאבד או תפרסם את התמונות ביום אחד בהיר הרגשתי שאני כבר לא מסוגלת יותר וכתבתמ לה כאילו בשמו של בן זוגי שהוא כותב לה שם שיותר לא תכתוב כלום ואם היא תיצור קשר הוא ילך למשטרה וניא התקפלה והתנצלה ומאז לא כתבה יותר ואז אני רואה מייל עם תמונה של סטיק של הריון חיובי ששלחתי לה ואני תוהה שוב למה שלחתי לה אולי ככה רציתי לסמן לה שזהו אסור לה יותר לפגוע בי? אני מבולבלת ושבורה מאד מרגישה אשמה נוראית למרות שכל המעשים הנוראים שעשתה ודרשה שאעשה או אראה אותה עושה היו בניגוד לרצוני והיא היתה בת 30 ויותר ובשם בדוי והמון מניפולציה אני מרגישה אשמה נוראית נוראית נוראית שבא לי זה לצאת מהגוף הזה. יש לי כל הזמן חלומות שהפלג גוף תחתון שלי משןתק שיש מלחמה ורק אני לא יכולה לברוח שאני מדממת מהפלג גןף תחתון אני לא מסוגלת שנוגעים לי ברגליים ולא מסוגלת להתקלח או אפילו ללבוש בגד צמוד לגוף ועדיין מרגישה אשמה למרות שהמטפלת אומרת שזה תקיפה ואונס שנעשה בי ואני עברתי אונס כזה עשרות פעמים ולא כתבתי הכל מכבוד האתר עדיין אי מגגישה אשמה נוראית וגועל ותוהה למה לא עצרתי את זה . ולמה כתבתי לה בתחילת הקשר שאני אוהבת אותה ולצערי המוח שלי מחק לי המון דברים ואני לא זוכרת 80 אחוז ממה שקרה שם איתה. אני מבקשת את עזרתכם פסיכולוגים תרגיעו אותי בבקשה האם אני אשמה? למרות שבכיתי ואמרתי שאיני רוצה בכל שלב ובכל סטואציה
שלום לך, אני משער שאת רצית חום ורוך, ואילו 'היא' לקחה את זה למקום של מיניות ותשוקה. אלו שפות שונות שהתוצאה שלהן היא ניצול וטראומה. לרוב, במצב כזה, יש צד אחד שנצל צד אחר, בעיקר כשנאמר המסר 'לא' והוא לא מכובד. טוב שאת בטיפול, ושם המקום לעבד את תחושות האשמה. הם חלק טבעי ומוכר אצל נפגעות ונפגעים (מכל סוג של טראומה, אגב). אודי