מסתבר שזו שביתת הנקה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
זה נורא היא דופקת את הראש ברצפה ופוגעת בעצמה, המון פעמים, אפילו במשך שעתיים. אין לי יום ואין לי לילה אני עושה כל מה שאמרו לי כדי להחזיר אותה, אמרו שייקח קצת זמן (מקסימום שבועיים) ושיש סיכוי טוב שתחזור אבל קשה לי בטירוף!! בחיים לא היה קשה ככה ואני לא מגזימה, היא כל היום על הידיים והיא כ"כ מתוסכלת. אין לי אפשרות וזמן אפילו לכתוב כמה המצב גרוע. הפגיעה העצמית שלה קשה. ואני חייבת לנהוג ברגישות ענקית ממש קשה אין יום ולילה. בכלל...
הי ברבורית, אצטרף למילותיו הקודמות של אודי - הקטנה אולי מנסה להגדיר את הזהות והנפרדות שלה. וכך אולי גם בחירותיה ורצונותיה. תינוקות עשויים להתנהג באופן שונה מול הורה או דמות מטפלת אחרת. מול ההורה עפי"ר לתינוק יש נטייה להשליך ולבטא אגרסיביות עוצמתית. במקביל, ההתנהגות עשויה להיות שונה מול דמות מטפלת שאינה ההורה. אליה לעתים קל יותר להתמסר, פחות להתנגד וכדומה. האם יש בעולמך דמות מטפלת כזו? במקרה כזה הייתי מציעה לשאוב חלב אם ולתת לקטנה בבקבוק. בהנחה שהקטנה יודעת לקחת בקבוק וגם מדמות מטפלת שאינה את, ובכלל כל זה יתאים לה. כשאת אינך נוכחת. כלומר, אתן נפרדות קצרות. אכן נשמע קשה מאד סוריקטה
הי ברבורית, זה נשמע קשה מאוד. טוב שיש אנשי מקצוע בסביבה שיכולים לסייע. היא נשמעת במצוקה ענקית. וגם את. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
