היי סוריקטה, אודי וכולם

אני תוהה אם טיפול בדיקור סיני יכול לעזור גם אם הוא נראה לי משונה..ואני לא ממש מאמינה בו. ובכלל מה יעזור לכאבי הגוף שלי.. מאמינה שיש קשר בין גוף לנפש אבל זה מוזר. אני לא מבינה למה הסביבה שלי כל כך משפיעה על מצבי רוח שלי, למה זה קורה אודי? למשל בפורים היתה אווירה טובה ושמחה בבית וזה גרם לי להיות בשמחה.. לפני פורים היו דברים שעצבנו אותי והיו גם עצובים והייתי עצובה. ואצלי זה ממש בולט שהאווירה משפיעה עליי. ולמה אדם אחד מאוד רגיש ככה ומשתנה בהתאם למצב רוח בסביבה? למה אני כזו..אם מישהוא מספר דבר עצוב אהיה עצובה איתו..זה מעבר לאמפתיה..וזה קשה לי. יש לך הסבר?

הי מיכל, דיקור סיני, בעיניי, הוא עניין אישי, ולא זו בלבד אלא שעבור כל אדם יכולה להחוות אחרת בתקופות שונות. אומרת זאת על שלל תחומים. אישית עבורי - ראשית - הרופאים המליצו לי, כמו-כן, אנשים רבים. ניסיתי פעמיים. פעם אחת לפני שנים רבות, לפני הטיפול הנפשי הגדול, כשהייתי אדם מאד מפורק ומרוסק, ופעם שנייה - אחרי שנות טיפול. בפעם הראשונה יצאתי בLOW קיצוני. השאלות ששאלו נחוו חודרניות ופולשות, מידי עבורי מול אנשים שבכלל איני מכירה. גם הכניסה של המחטים, דקות ככל שתהיינה, נחוותה כפריצה למרחב אישי בחוויית אונס, אף שלכאורה הסכמתי. אמרו לי שם שהדופק שלי חלש ואיטי (זה נכון גם היום), פירשתי זאת כאילו אני אדם מת חי. שאלו אותי מה צבע ההפרשות ומה התדירות שלהן - אללה יוסטור. בפעם השנייה, שאמנם נחוותה עדינה יותר, הקטע די חזר על עצמו מאותן סיבות, אף שטופלתי נפשית, ולכאורה הייתי מוכנה יותר. במקרה השני גם היו עדים - מרחב טיפולי משותף. בראשון גם זה לא. והעדים חשובים לי מאד. אנשים רבים ממש מכורים לדיקור וטוענים שהוא מיטיב עימם מאד מאד, וממש מרפא. חוויה שונה לחלוטין מזו שהכרתי עליי. מעדיפה שיאצו או עיסוי רקמות עמוק. וגם הם - שהם מגע, בעייתיים כאשר המטפלים הגופניים מחליטים שהם גם 'פסיכולוגים' וממלאים את זמן הטיפול בחפירות וגם אחר כך עוד ממשיכים לדבר ולשאול שאלות מעבר לשעה המוגדרת. אחת אפילו הציעה לי טיפול NLP בחינם והיא די סתומה בנפש, ומי שם אותה להתעסק בזה. מבחינתי גם אלו מאד לא נוחות לי, חונקות ממש, ולכן אעדיף ללכת למישהו שאיני מכירה ושלא יהיה לי קשר מעבר לעניין הנקודתי של הטיפול עצמו. גבולות. כשאנחנו נתונים בתקופה חרדתית יותר, אנחנו גם חדירים יותר להשפעות הסביבה. הזדהות יתר ופחות הפרדה. גם זה נקשר בעיניי להגדרה עצמית ואסרטיביות. לי לעצמי החלטתי בתקופה זו שהפתרון ברובו נמצא אצלי בפנים, ולאו דווקא בחוץ. כן ניתן להיעזר בחוץ בהתאמה. יש לי תרגיל גופני חדש התחלתי להתאמן עליו, משהו שחשבתי שלא אוכל לבצע עוד לעולם והנה גיליתי שאני יכולה בגילי ועדיין לא מאמינה שאני מצליחה. יש בזה משהו מעודד ולכן גם מיטיב עם הנפש והכאבים. אציין שהתחלתי להשתמש בתרופה חדשה ולדעתי היא מסייעת לי בחיבור שבין הגוף לנפש, ומניחה שעל כן הגעתי לרעיון התרגיל המשעשע. מילים של בוקר, אחרי ששני מיליון אזרחים נכנסו למקלטים בשעה ארבע והטיל יורט מחוץ לישראל. כמה נפלא. באהבה, סוריקטה

מעניין מה שכתבת...הייתי פעמיים. פעם אחת ירד קצת דם והמטפל אומר לי שברפואה הסינית זה אומר שיוצאת אנרגיה רעה..מרגישה בובת וודו..חחח בכל אופן מנסה, זה אמור גם לשפר מצב רוח, לכי תדעי. .. הדיקור הוא בשילוב עם טיפול נוסף של לחיצות אוסטאופתיה נדמה לי שמו...מנסה מנסה מנסה..אוף. קשה לי הכאבים הפיזי והנפשי יחדיו.