הפרעות אכילה

שלום רב, אני הופניתי למחלקת הפרעות אכילה בתל-השומר, עקב בעיות אכילה (אני נמצאת בשנות ה- 20 ופלוס לחיי). הבעייה היא שיש לי פסיכולוגית באופן פרטי ואני לא יודעת מה כולל הטיפול בתל השומר. האם אתם יודעים מהי "עסקת החבילה" שנותנת המחלקה?? אני מניחה שהם יציעו לי טיפול פסיכולוגי דרכם ואינני יודעת אם להמשיך עם אותה פסיכולוגית באופן פרטי או לזרום עם מה שאקבל במחלקת הפרעות אכילה. עצם ההחלטה הזו והפחד מהתהליך עצמו מביאים אותי לדחיית התור בתל השומר. דבר שרק מזיק יותר למצבי. אני מאוד מבולבלת ומפוחדת. מה אתם מציעים לעשות, בידיעה שהפרעת האכילה שלי אינה נובעת רק מהסיבה "שרזה זה יפה". מדובר במצב נפשי קשה שהפרעת האכילה משמשת מעין דרך להתמודד עם ההרגשה הפנימית הקשה. אני מפחדת שהטיפול בתל השומר ומה שאני אראה שם, רק יגביר את המחלה שלי ויביא להדרדרות. אני מקווה שתוכלו לעזור לי ומודה לכם מראש על כל התייחסות שתינתן להתראות "אני"

אני מציעה לך להתנסות בטיפול קינייסולוגי אחד או שניים. טיפול בו יאבחנו את הגורם למצב לא לפי מה שאת אומרת, זה אינו טיפול פסיכולוגי כלל וכלל אלא יאבחנו לפי תשובות מן הגוף שלך. והגוף שלך יודע הכל. מה הגורם למחלה , מאיזה גיל, ועוד הרבה דברים. לאחר אבחון הגורם למחלה קיים תהליך ניטרול הגורם. ווכאן העזרה! טיפול מומלץ.

אל תתנו לאשה שאסור לה לעסוק ברפואה ליגוע בכם ולעשוק אתכם

לא מומלץ (ראי המלצה בהמשך)

במחלקה מקבלים טיפול אינטגרטיבי יותר של צוות רב מיקצועי - טיפול פסיכולוגי הוא חלק קטן בטיפול הזה כיוון שמדובר בתיסמונת קשה - לדעתי כדאי לפנות לתל-השומר - הטיפול שלהם יהיה יותר יעיל מהטיפול הנוכחי

לכל מי שענה לי: תודה על ההתייחסות שלכם. ד"ר פלד - תודה שענית לשאלתי ולא ניסית לדחוף לי טיפולים אלטרנטיביים. הצעד הראשון אחרי שהבנתי שאני בבעייה קשה הוא קל לעומת הצעד הבא, שבו אני צריכה להתמודד ממש עם הדברים. אני אנסה לא לבטל את התור במחלקה, אבל זה קשה. כנראה שלמרות כל המודעות שלי ואף הרצון, אני מאוד מפחדת וחוששת מהטיפול הנ"ל. אודה לך מאוד אם תוכל לומר לי מה אתה חושב לגבי הטיפול האישי שלי שעברתי במשך שנה שלמה. האם כדאי לי להמשיך את הטיפול הפסיכולוגי-הפרטי או לקבל באופן מוחלט את הטיפול בתל השומר (שכנראה כולל גם טיפול פסיכולוגי). אני מבולבלת כי הפסכולוגית שלי אמרה שהטיפול שלנו מבוסס על היחסים ביני לבינה. כך שאם זה באמת ככה בטיפול ואולי זה מה שאני צריכה, הרי שלעזוב את אותו טיפול פרטי, עלול להזיק לי יותר. כעת עם פסיכולוגית חדשה (מתל השומר) אני אצטרך לחשוף עצמי שוב פעם מחדש ואם לומר את האמת, אין לי ממש כוח לכך ואני מרגישה עוד יותר נטושה ולבד במערכה. חשוב לי לציין שלא התראיתי עם הפסיכולוגית הפרטית במשך 3 חודשים ועכשיו אני אמורה לחזור אליה להמשך הטיפול ואני ממש לא יודעת מה לעשות או מה בכלל אני מרגישה לגבי כל העיניין הזה. אודה לך על כל התייחסות ספציפית למה ששאלתי. "אני".