התקפי חרדה?

שלום, אני בחור בן 26. לפני 3 חודשים בערך רצתי על מכשיר הליכון בביתי ללא מזגן או שתייה במשך כחצי שעה, וזאת אחרי שבועות של ריצות ברחובות ללא כל הרגשה רעה.כשירדתי מההליכון הרגשתי סחרחורת נוראה,הרגשה כאילו נאי הולך להתעלף ועל סף התקף לב (למרות שאין לי מושג מהם הסימנים להתקף לב). אחרי שזה עבר לי, ההרגשה הזו התחילה להופיע אצלי לעיתים מזומנות, (פעם שוב אחרי ריצה ברחוב לאחר שזנחתי את ההליכון מפחד...) ובכל מיני הזדמנויות אחרות. עשיתי בדיקות-הולטר,בדיקת מאמץ,אקו לב,בלוטת התריס,א.א.ג., וכולן היו תקינות. שאלתי היא האם אלו התקפי חרדה ואם כן-מה הטיפול הנפוץ והמקובל? תודה.

ארצ'י שלום רב, מדבריך עולה כי ייתכן ויש לך התקפי חרדה. אולם האדם המוסמך לאבחן זאת הינו פסיכיאטר. רצוי שתיגש איש מקצוע (פסיכיאטר) לצורך איבחון. במידה ומדובר בהתקפי חרדה, ישנם טיפולים תרופתיים מצויינים לצורך העניין, ואפשר לשלב גם טיפול פסיכולוגי. תלוי בהמלצת הפסיכיאטר ובהרגשה האישית שלך. בברכה, טלי פרידמן

ארצ'י בנקר שלום רב, בתור מתעמל ומרים משקולות אני מוכרח להודות כי גם אני התוודעתי לתחושה הבלתי נישלטת של הגוף במהלך או בתום אימון. מעולם לא שייכתי את הבעיה לחרדות כלשהם. אני קצת תמהה על המלצתה של הגב' פרידמן להיוועץ עם פסיכיאטר מכיוון שהדבר שסיים סופית את התופעה המדוברת אצלי היה הפרש השעות בין ארוחה לארוחה ובעיקר הפרש הזמן בין הארוחה האחרונה שאכלתי לבין האימון שקיימתי לאחריה. אינני מכיר אותך ואין לי מושג קלוש אם יש לך סיבות לחרדה, במידה וכן עליך בהחלט לבדוק את זה. (יש לך???) אבל במידה והתאמנת בעבר וזה לא קרה לך מאוד יכול להיות שהדבר קשור בהרגלים היומיומיים שלך. הייתי ממליץ לפני פגישה עם פסיכיאטר וקבלת טיפולים תרופתיים לבדוק את עצמך ואת הרגלייך. אתה עובד לפי תוכנית? אתה אוכל לפי תוכנית תזונתית שמתאימה למאמץ הגופני שאתה משקיע? אתה עובד קשה מדי עד כדי עייפות? אולי זו סתם תקופה לחוצה, לעיתים מומלץ להוריד את קצב הפעילות הגופנית ולחזור שוב בהדרגה? ואת טלי פרידמן, הייתי מצפה ממך לשאול שאלות מנחות ולבדוק את עצמך לפני שאת ממליצה לאדם מן היישוב במלוא הרצינות לקבל עצות פסיכיאטר. ההמלצה שלך (מבלי לחלוק על יכולתך המקצועית) ניראית לא רצינית !!!

שלום רב כנראה מדובר בהתקף חרדה. הטיפול המומלץ הוא טיפול פסיכולוגי. יתכן טיפול פסיכולוגי שמתמקד בלימוד שיטות להרגעה עצמית ולפעמים יש צורך בטיפול פסיכולוגי ממושך יותר שמטפל במקורות החרדה. ישנם מקרים שיש צורך להשתמש בטיפול תרופתי. לא במקרה שלך. כדאי לפנות לפסיכולוג שעוסק בתחום ולא להזניח. בברכה, אמיר