קינאה לאחות "חדשה"

שלום, בני בן ה-6 מגלה סימני קינאה לאחותו ה"חדשה" כבת 10 חודשים כיום.התנהגותו מאופינת בריגרסיה: מדבר כמו תינוק,נפגע מהבעת יחס אליה ומרגיש זנוח לא אהוב וכו'. למיטב ידיעתי התנהגותו היא טיבעית ונורמלית לבעיה שכחיה שכזו מה עוד שהילד מבטא את מצוקותיו וחוסר הנוחות שניגרמת לו. אני עורכת עימו שיחות בהם אני אני מסבירה לו את המצב כמות שהוא ואף מגלה הבנה ביחס להרגשתו וטענותיו. להערכתי הילד אכן מבין את המוסבר לו למרות שהתנהגותו הרגרסיבית ממשכיה ולא פעם מצליחה להוציא מאיתנו הבעות כעס וביקורת כלפי התנהגותו. שאלתי היא האם עלי להתעלם מהתנהגותו זו (לא להעיר לו, לא לכעוס ולבקר אותו) ולתת לו להמשיך בהתנהגותו התינוקית או שמא עלי כן להתייחס ולהביע את מורת רוחי? אודה לתשובתכם.

לנטע שלום, אני לא אימא, ולא התמקצעתי בנושא, אבל נושא קנאה בין אחים מוכר לי. לדעתי, את צריכה להראות לו שאת סומכת עליו, ולבקש ממנו עזרה. לדוגמה: לקרוא לכם אם הוא שומע אותה בוכה, לעזור ברחצה, וכו'. כך הוא ירגיש רצוי. שווה לנסות. בואי נחכה לתגובה של המנהלים. עדי

עדי תודה על המלצתך , אני אכן עושה את שכתבת אך למרות הכל המצב עדיין בעינו בכל אופן שוב תודה.

לתת הסברים כפי שאת כבר עושה - יחד עם הרבה אהבה ותשומת לב

נטע שלום רב, לפי הדברים שאת מתארת, את פועלת בצורה טובה. צריך להכיל את הילד ואת התנהגותו,ולהבין כי הריגרסיה היא זמנית עד שהילד יתרגל ל"אורחת החדשה". יחד עם זה צריך להעמיד גבולות ברורים של עד כמה מותר לו להתנהג באופן אגריסיבי. זה בדיוק מה שאת עושה. כל הכבוד... חיזקי ואימצי. בברכה, טלי פרידמן