הסתגלות לגן ילדים בגיל הרך

יש לי ילד בן שנתיים ו-10 חוד' שנמצא בגן עיריה מתחילת שנת הלימודים אך עדיין לא הסתגל, הוא בוכה בלי הפסקה . הילד מתעורר כל בוקר בלי שום בעיה ומחכה ללכת לגן, הוא מאוד אוהב את הילדים את הגננת והעוזרת . הבעיה מתחילה מהרגע שאני עוזבת את הגן ומסתיימת ברגע שאני באה לקחת אותו, כמובן שמוקדם יותר משעת היציאה של כלל הילדים. היה נסיון של הגננת ושלי במשך כמה ימים להיות איתו בגן ואז הוא פשוט תיפקד בצורה רגילה של "ילד מן השורה". המצב היום הוא שאני מרגישה שהילד לא בדיוק רצוי שם, למרות שהוא רוצה להיות שם ,אך לא לבד, אלא איתי. האם להשאיר אותו במסגרת הזו או לנסות להעביר אותו לגן אחר?

ענת שלום רב, ממכתבך עולה כי בנך חווה את קושי הפרידה ממך כשהוא צריך להישאר מדיי יום בגן. את בוודאי יודעת שמדובר בתופעה שכיחה. אמנם ישנם ילדים שמסתגלים מהר יותר, אך ישנם גם אחרים שמסתגלים לאט יותר, כמו בנך. אני מכירה ילדים שבמשך שנה שלמה הקיאו בכל בוקר שהם הגיעו למעון ועשו את "סצינת הבכי" במשך שעה מדיי יום. כל ילד מגיב בצורה שונה, ומסתגל בעיתוי שונה. לדעתי עליך לשוחח עם הילד, להסביר שאת מבינה שקשה להישאר לבד בגן, אבל שתבואי מאוחר יותר לקחת אותו הביתה. אולי אפילו להתקשר באמצא היום ולדבר איתו. העברה של גן, לא נראית בעיני אפשרות טובה במיוחד, כיון שאז הילד צריך להתרגל מחדש למסגרת ואנשים חדשים, וזה יהיה משבר חדש עבורו, מעבר למשבר הקיים. אולם, במידה ואת חשה שהצוות אינו מתייחס אליו כראוי, כדאי לך לפתוח את זה בצורה עדינה איתם. חבל לעשות לילד זעזועים נוספים. במידה והתופעות נמשכות למעלה מחצי שנה, אולי כדאי להתייעץ עם הפסיכולוג של הגן. בברכה, טלי פרידמן

שלום ענת אם מדובר בפעם הראשונה שהוא הולך למסגרת של גן יתכן והוא סובל מחרדת פרידה ממך. לרוה ילדים בוכים כשעוזבים אותם ואח"כ נרגעים ומשחקים. אם הגננת מדווחת שהוא ממשיך לבכות ולא מצליח להירגע יש צורך לעשות שינוי כלשהו. אם הגננת בסדר קשה לי להאמין שמדובר בה וששינוי גן יעזור. אולי יהיה צורך לחשוב על מטפלת במקום גן. תמשיכי להתייעץ עם הגננת ולחשוב על פתרונות יחד איתה. אמיר