דכאון/חרדה

אני בת 31. אמה לילדה מקסימה בת 5 ולתינוקת בת חצי שנה. יש לי משפחה מקסימה ואני אמורה להיות מאושרת, אבל אני מצוברחת ובוכה הרבה, אני נלחצת כמעט מכל דבר, לא מתפקדת כמו שאני רוצה ומצפה מעצמיץ קשה לי מאוד לקבל החלטות כמעט בכל תחום. אני מרגישה שאני פוגעת במשפחתי ובי. המצב הפך בלתי נסבל עבור כולם. רציתי לדעת אם יש טיפול תרופתי אשר יכול לאושש את הנפש ולתת כצת חשק לחיות.

שני שלום רב, אמנם אינני רופאה, אך ללא ספק שבנוגע לשאלתך אני יכולה לומר כמעט בודאות שישנן תרופות המקלות את החרדה והדיכאון ומשפרות לעיו-ערוך את איכות החיים.זאת ידוע לי על פי נסיון של מטופלים רבים שסבלו מאד עד שהחלו טיפול תרופתי, ולאחר שהחלו לקחת טיפול שכזה הם חשו ש"הם חזרו לחיים". המצב שאת מתארת, להיות אמא לשני ילדים קטנים, רעיה ואדם כשלעצמו, זהו שילוב שלא פעם גורם לעומס יתר על האישה ועל הגברה של תחושת חרדה, דיכאון וכו'. לדעתי עליך קודם כל להתייעץ עם פסיכיאטר לגבי טיפול תרופתי, ובמקביל לשקול טיפול פסיכותרפויטי שיעזור לך ללמוד דרכי התמודדות עם מצבי החיים השונים, ויתרה מזו יהיה לך המקום בשביל עצמך להתרכז בעצמך, לקבל, להישען ולהיתמך. שיהיה לך כוח. בברכה, טלי פרידמן - עובדת סוציאלית

כאשר עניתי למיטל לכי מייד לפסיכיאטר טעיתי בשיקול דעת שכן התשובה עלולה להבהיל במקרה של מיטל כוונותי היו טובות אולם הנוסח לא היה מוצלח, מתחילת שנת 2000 התחלתי להרגיש תחושות כמו שאת מתארת ובתחילת מאי 2000 פניתי לפסיכיאטר של מכבי קיבלתי SEROXAT והמצב השתפר מאוד כאשר את נמצאת בארבע עיניים מול המטפל ספרי לו את כל האמת לא עשית רע לאף אחד ואין לך במה להתבייש אל תתני למטפלים פרטיים לעשוק אותך ופני דרך קופת חולים

שלום שני מובן שיש טיפול תרופתי שיכול לעזור. כדאי לפנות להתייעצות עם פסיכיאטר בנושא. לאחר בדיקה ניתן יהיה להמליץ על טיפול תרופתי, על טיפול פסיכולוגי או טיפול משולב. תחכי גם להתייחסות של ד"ר פלד. בברכה, אמיר