יעוץ והכוונה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני נשואה מזה שישה חודשים ומאז אני גם בהריון. בשל מצבי הבריאותי , הומלץ לי ע"י הרופא המטפל לשהות בשמירת הריון בבית מאחר ומקום עבודתי מסכן את המשך ההריון ובמיוחד עקב הפלה טבעית אחת שעברתי . בעלי , לא קיבל את היותי חלשה וחולה ופשוט התעלם ממני ונתן לי "לשבור" את הראש עם כל הטיפולים והבדיקות לבד !!!! ביודעין כי אין לי משפחה אחרת מלבדו באילת. המצב החמיר כאשר הפסקתי את עבודתי לטובת השמירה , הוא לא קיבל זאת כלל ואף לא הסתיר את תחושותיו בעיניין : כי אינו מעריך אדם אשר אינו עובד ! וכך אני "מבלה" בהריון זה לבדי עם תחושות כואבות ועצובות מאוד ובמיוחד בלי בן זוג . חשוב לציין כי הוא זה שרצה את ההריון מיד אחרי החתונה מאחר ויש לו ילדה מנשואיו הראשונים והוא ביקש לדאוג לה לאחים כמה שיותר מהר ולעוד ילדים לעצמו כמובן . מעבר לנושא זה קיים נושא נוסף שחוצץ ביננו והוא - הילדה שלו בת - 5 . הילדה בחזקת אמה אך נוהגת לשהות אצלנו ימים שלמים או שעות רבות כל יום !!! בעלי חי תמיד ברגשות אשם על כך שלילדה אין אבא ואמא במשרה מלאה בבית ולכן עושה כל שביכולתו לפצות אותה על כך ולרוב אף בדרכים שגויות ולא מחנכות . לפני נישואינו , חשתי כי הוא מעדיף אותה על פני והוא אף התפתה לומר זאת לא פעם , אני בתגובה (די נסערת) ביקשתי לסיים את הקשר ביננו מהסיבה הברורה שאל לו לשים אף אחת על פני או לפני , כי אם הוא החליט להתחיל פרק ב' בחייו , עליו לכבד את שותפתו לפרק זה בדיוק כשם שהיא אותו . באותה תקופה ביקשתי עזרה מדודתי ומגיסתו שידברו איתו בעיניין וזה באמת עזר - קצת - . אך היום אנחנו, בנוסף לחוסר התקשורת ביננו עקב התנהגותו הבלתי הגיונית כלפי וכלפי ההריון , בקצר נוסף בגללה הילדה שפשוט מסכסכת ביננו ללא הפסקה ואף מראה את הנאתה מהעיניין ביודעין . ניסיתי לדבר איתו מס' פעמים בנושא למרות שאני מאוד פגועה , אך הוא בשלו - אף אחד לא יצעק על הילדה שלי ובמיוחד לא את ! גם אם יש הצדקה לעיניין . המצב נמשך כך כבר חודש וחצי והוא כרגיל מראה סימנים של - לא מעניין אותי מה יהיה . רע לי מאוד , אני מרגישה שאין לי מה לחפש יותר עם איש זה : שאינו מכבד אותי , שאינו דואג לצרכי הבריאותיים , שאינו דואג לצרכי הנפשיים או הגופניים ושמעדיף אחרת על פני .... שאלתי היא : מאחר ואני גרה רחוק ממשפחתי וכמו שציינתי אין לי אף אחד באילת מלבד בעלי שגם כך מתעלם ממני , האם עלי לשקול את עיניין הגירושים ממנו מהפן של טובת הילד שעתיד לבוא או שעלי להתחשב רק ברגשותי ובמה שעובר עלי יום יום ? מתוך ידיעה ברורה כי המצב לא ישתפר אלא רק ילך ויחמיר ! אודה לכם מאוד על עצה טובה או יד מכוונת בעיניין וחשוב שאשאר בעילום שם ! מצפה לתגובה מהירה , קשה לי . בברכה ובתודה מראש
קשה לתת תשובה טובה לבעייה בולט חוסר התיקשורת בינכם יתכן וניתן לפטור בעיה דרך דיבור עם לא ניתן - לדעתי את צריכה לחשוב קודם כל על עצמך ואושרך
שלום רב אני מציע לך לפנות למיל"ה - שירות פסיכולוגי באילת. יש שם פסיכולוגים ועובדים סוציאלים שיוכלו לעזור לך בהתלבטות לללוות אותך בתהליך. הטלפון שם 076341044 את יכולה למסור שאני המלצתי לך לפנות. בברכה, אמיר