חיבוק דב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לכל המחבקים פה בפורום ב "חיבוק דב" כדי לדעת שהביטוי בעברית למעשה מזהיר מפני החיבוק... כשדב מחבק זה אולי נעים בהתחלה אבל יכול להגמר רע מאוד. אז אולי כדאי לזכור שלא כל הדובים הם דובי קוואלה (יש גם גריזלי) ובעיקר לתת לשפה העברית את הכבוד הראוי לה. מה עם סתם חיבוק אמיתי/אמהי/חברי?
גם לי זה צורם תמיד.
נשבעת לך, דוביק, בכל הקדושים, שהיום תכננתי לסיים את הערב בתגובה שכותרתה "רגע של עברית", בדיוק בעניין שהעלית. זוהי הערה נהדרת ונכונה. אלא מה, נראה לי שהביטוי הבעייתי ששנינו מתכוונים אליו הוא דווקא הביטוי "שרות דב". הכוונה לשירות שחשבנו שהוא טוב, אך תוצאתו הפוכה. הביטוי "חיבוק דב" אינו קיים כמטבע לשון (לפחות לא מצאתי זאת במילון ובספר של ניבים ופתגמים), אבל הקונוטציה שלו נשמעת גם לי בעייתית (אולי בגלל הדמיון ל"שרות דב"). ולהשומע ינעם... לילה טוב ליאת
לחיבוק אימתני, הדוק וחנוק מידי. ומקורו על פי המיתולוגיה העברית בסיפור הידוע עם התינוק שנפל מזרועות אמו הישר לזרועותיה של דובה שניסתה לגונן עליה מאימת הדובים סביב- בגופה ובחיבוקה העז ובכך לשמור על העולל המצוי תחת כנפיה ובשל מימדיה חנקה את התינוק בעודו באיבו כשהוא מחובק בחיבוק הההדוק והמחניק שלה. לידיעתכם המשכלת והמהוללת.
קראתי את הדברים בצהריים ולקחתי אותם לחשיבה. חשבתי למה "חיבוק של דוב" זה נעים ? מבחינתי בכל אופן. יש לי תואר ראשון בספרות עברית, ואני יודעת להגיד בודאות שהשימוש נעשה גם כשימוש חיובי, אך אני לא זוכרת את המקור. אני יכולה להוסיף דוגמה לדוב "נחמד"- הדוב טדי (המקור הוא הנשיא...) בכל אופן, המקור הראשון לכך הוא מן הספרות והפלקלור הרוסי, שם לדוב יש גם מובנים חיוביים. חיה נערצת (תלוי באיזה אזורים) ביחוד ביכולת ההישרדות שלה, בכוח שלה והדובה, כאמא לצאצאיה, מגנה ו"טובה". כשאני מאחלת "חיבוק של דוב" האסוציאציה שלי היא כזאת: משהו רך, גדול, פרווה, מגן, עוטף את כולי, משהו שמזכיר לי את החיבוקים להם הייתי משתוקקת כילדה מאבא שלי. אגב, עד היום אני קוראת לו "אבא דוב" טוב נימה אישית שלי... בכל אופן לקחתי חומר למחשבה ניבה
אני שמחה שהצלחתי לגרום לכזו סערה. ניבה יקרתי: אי אפשר לקחת ביטוי קיים ובעל משמעות ולהחליט על אסוציאציה פרטית."חיבוקי הדב" בפורום הזה ובפורומים אחרים צורמים (שלא לומר צורחים) לאוזן.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
