למה אני מרגישה מנוצלת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/04/2006 | 01:11 | מאת: מיה

היי, אני בת 24 ורק לפני שלושה חודשים בערך שכבתי פעם ראשונה עם מישהו...לפניו הייתי עם עוד בחורים והיו גם חברים אבל לא הגעתי איתם לחדירה (מתוך בחירה שלי), אני לא יודעת למה, אבל תמיד כשאני עם בחורים אני מרגישה קצת כמו "מזרון". כאילו אני לא מאמינה שיש מישהו שירצה אותי ליותר מסתם סקס. למרות שזה לא היה ככה עם החברים שהיו לי. תמיד יש לי הרגשה של "ניצול מיני" למרות שזה לא ככה באמת. אחרי ששכבתי לראשונה עם בחור, שהיה גם חבר שלי לתקופה קצרה (וזה גם לא ממש היה לשכב, אמנם היתה חדירה אבל כל הסיפור נמשך מספר דקות כי די כאב לי...) זה היה בסדר, נהנתי מהאקט עצמו אבל לא "גמרתי" מזה. לפני מספר שבועות שכבתי עם עוד בחור, הפעם מדובר היה בסקס ארוך יותר. הבעיה היא שכששכבתי איתו, אני לא יכולה לתאר את ההרגשה הזו, כי הרגשתי כאילו אני לא שם. הוא היה בתוכי אבל שוב הרגשתי כמו "מזרון", כאילו אני שם רק כדי לספק אותו (למרות שהוא בכלל לא נתן לי להרגיש ככה). אבל לא הצלחתי להשתחרר מהתחושה הזאת. כאילו אני שם רק כדי לספק משהו ולא כי אני שם כי יש יותר מזה. בעיקרון הוא ידיד שלי, אבל אין ביננו קשר רציני. מעולם לא גמרתי מחדירה ואני גם די בספק אם אני יכולה לגמור מחדירה. אני לא יכולה לאבד שליטה ואני יודעת שזו הסיבה לפיה אני לא מצליחה לגמור מחדירה. אני לא יודעת למה כל פעם שאני מגיעה לסקס, על כל פניו, אני מרגישה כאילו אני מנוצלת. כששכבתי איתו, כמעט בכיתי, רק מהתחושה הזאת, למרות שכפי שאמרתי, הוא לא מנצל אותי ואני שם מבחירה שלי. אני לא יודעת מה לעשות, אני מניחה שזה לא הפורום הנכון כל כך לשאול את זה, אבל אני חושבת שזה מתקשר איכשהו לפסיכולוגיה... אודה לתשובה, תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
11/04/2006 | 20:25 | מאת: ליאת מנדלבאום

מיה יקרה, רק לפני שלושה חודשים התנסית ביחסי מין מלאים, אבל לפני כן חווית מגעים מיניים חלקיים רבים, שנעשו במנותק מקשר אינטימי וקרוב, וגרמו לך (במידה רבה של צדק) לתחושה של כלי או מכשיר ("מזרון") לסיפוק צרכיו של הבחור. עוד לפני שמתעסקים בהיסטוריה הרחוקה שלך, אפשר להניח בזהירות שהתנסויות מיניות ראשוניות, שאינן מקושרות לאהבה וקרבה רגשית, יכולות 'להיצרב' באופן מסויים בחוויה, ולחלחל באופן דומה אל המגעים המיניים בעתיד. צעירות רבות זוכרות את הפעם הראשונה כחוויה של אי-נוחות פיזית או כאב כלשהו, ומבחינה זו אינך יוצאת דופן. העובדה שאת ממשיכה לחוש ריקנות ואדישות יכולה להיות קשורה בגורמים שונים, נסיבתיים או עמוקים יותר, אותם כדאי מאד לברר במסגרת טיפול פסיכולוגי דינמי. גם אני, כמוך, חושבת "שזה מתקשר איכשהו לפסיכולוגיה". בינתיים שמרי על עצמך, חג שמח ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית