תסביך אלקטרה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני מנסה למצוא חומר בנושא "תסביך אלקטרה". אודה לך אם תוכל להרחיב בנושא וכן להפנות אותי לאתרים העוסקים / מסבירים את הנושא. תודה מראש.
<HTML> שלום, עודד תסביך אלקטרה הוא המקבילה הנשית לתסביך אדיפוס שעובר הבן. הבת בסביבות גיל ארבע "מאוהבת" באביה. אובייקט האהבה הראשוני שלה היה האם והיא מעבירה את אהבתה לאב. היא רוצה שאביה יהיה שלה, רוצה "להתחתן" איתו. בשל משאלותיה אלה ובשל רצונה לסלק את אימה מהשטח, היא פוחדת מנקמתה של האם ומכעסה. היא פוחדת שהאם תרצה לסלק אותה כפי שהיא רוצה לסלק את האם. הקונפליקט נפתר כאשר הבת מגלה שהיא לא יכולה להשיג את אבא. שאבא ואמא הם הזוג הראשוני. היא כמו "מחליטה" שעדיף להזדהות עם אימה ולהיות כמוה ובדרך זאת לההיפך אשה ובהמשך להשיג לעצמה גבר. פתרון הקונפליקט הכרחי להתפתחות של הזהות בכלל והזהות הנשית בפרט. ההורים בשלב זה, כמו בשלב האדיפלי, צריכים לאפשר לילדה להרגיש את כמיהתה ואהבתה לאב, לא להיות תוקפניים או נקמניים כלפיה. אם הזוגיות ההורית טובה האם לא מאויימת מהזוגיות של הבת עם אביה והאב לא דוחה מצד אחד את ביתו ומצד שני לא מעודד אותה להיות כמו בת זוג שלו במקום אימה. כאשר אין פתרון טוב של השלב עלולות להיווצר בעיות אשיותיות. לדוגמא נשים שנוטות להסתבך עם גברים נשואים. נשים שמחפשות אחר גבר מושלם כפי שאביהן היה עבורן בילדותם, וכאשר פוגשות גבר כזה מרגישות כמו ילדה ולא כמו אשה. נשים שמפתחות קושי סביב הנשיות והמיניות שלהן.ועוד מקורו של השם תסביך אלקטרה במיתולוגיה היונית. פרויד השתמש במיתולוגיה היונית כדי לתאר תהליכים נפשיים בהתפתחות הנפשית. אלקטרה היתה ביתו של אגממנון וקליתמנסטרה. לאחר שאגממנון חזר משנים של מלחמה (מלחמת טרויה) הוא לא ידע שלאשתו היה מאהב בשם אגוסטוס. הוא לא שמע בקול האורקול שהזהירו. אשתו והמאהב רצחו את אגממנון. אלקטרה בילתה את כל חייה בכמיהה לאביה המת ובתוכניות נקמה כלפי אימה. היא לא נשאה ולא חיה את חייה אלא היתה מוצפת במחשבות נקמה. ואכן, לאחר שנים אחיה הגיע לנקום את מות אביו. אלקטרה זיהתה אותו מייד למרות שלא הכירה אותו והם נקמו את מות אגממנון והרגו את אימם. השאלה אם הקונפליקט יהפך לתסביך תלוי כאמור ביחס ההורים. אלקטרה לא היתה מתנקמת באימה אם האם לא היתה הורגת את האב והאם לא היתה הורגת את האב אם הוא לא היה נעדר שנים מהבית. מקווה שעזרתי לך, אמיר </HTML>