בעיה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אני בת 16 ויש לי בעיה די רצינית אני מאוד מופנמת וכמעט לא מדברת עם אף אחד אין לי חברות בכלל... אני רוב הזמן בבית ואין לי תעסוקה חוץ מדבר אחד שהוא הצ'אטים... אני יכולה לדבר שם שעות ולהיות ממש אחלה בנאדם אבל בחוץ אני אפילו לא יכולה להיות חצי מזה.... אני לא רוצה להיות לבד כל הזמן מה לעשות?
שני שלום רב, הבדידות היא דבר קשה ומאיים. לפי דבריך את חשה את עצמך בודדה ומוצאת חברים וירטואליים שגורמים לך להרגיש שאינך לבד. לצערי, העולם הוירטואלי הוא מתעתע עד מאד, כי כשמסך המחשב מחשיך ואת סוגרת את המחשב, כך גם את סוגרת את "שני החברותית" ונשארת בודדה עם עצמך. הקשרים בצ'אטים אינם קשרים מתמשכים, ובוודאי שאינם מגיעים לכדי מימוש מציאותי (אני מסופקת אם מצאת שם חברים אמיתיים שאת גם מדברת איתם בטלפון ונפגשת איתם). הקשרים הוירטואליים נותנים לנו כוח להיות מי שאולי היינו רוצים להיות במציאות אך איננו יכולים כי אולי אין לנו אומץ, אנחנו ביישנים מדיי, בעלי ערך עצמי נמוך וכו'. דרך המחשב אף אחד לא באמת יכול לדעת מי אני: אם אני שמנה, או מכוערת או תלמידה עם ציונים טובים. דרך המחשב אני יכולה להיות כל אחד, כל דבר. אולם, אנחנו חיים בעולם מציאותי ששונה מזה הוירטואלי, ושם עליך להתחיל למקד את תשומת הלב. עליך למצוא חברים אמיתיים גם מחוץ למחשב. איך עושים את זה, זו שאלה קשה. להערכתי עליך להתייעץ עם אדם מוסמך שיהא לך לעזר. ייתכן וזו מורה שאת מעריכה, יועצת ביה"ס או פסיכולוג ביה"ס. כדאי לך לשתף מישהו בתחושותייך. וכמה שתקדימי לעשות כן, תקלי על עצמך בהמשך. לצערי בהמשך את עשויה להתמכר לקשרים וירטואלים (תופעה ההולכת ומסתמנת בשנים האחרונות) ובסופו של דבר למצוא את עצמך בעוד כמה שנים טובות עם עם הרבה חברים וירטואלים שכבים עם כיבוי המחשב, אך בודדה בעולם המציאותי. חבל. אני בטוחה שאם תעבדי על העניין עם האנשים הנכונים תוכלי בעתיד לשחרר את "שני החברותית" גם בקרב קשרים בעולם המציאותי. בהצלחה, טלי פרידמן.
אני באמת מקווה שזה יקרה אבל אין לי עם מי לדבר על זה... וגם אם אני אדבר על זה מישהו אני לא חושבת שזה יעזור לי.... כי פשוט אין לי אומץ לצאת לעולם האמיתי... האם אני צריכה לפנות לטיפולים תרופתיים כדי לשנות את ההתנהגות הזאת?
שני , שלום רב ! (=: שמי אילן 24 , סטודנט בטכניון , בזמן האחרון , גם אני גולש בכל מיני צאטים, לדעתי דווקא כן יש מקום וסיכוי להיווצרות "חברות וירטואלית " אבל את צריכה להיות מציאותית, בחור או בחורה שנראים באמת טוב , לא צריכים את עזרת הצאטים או אתרי היכרויות שונים , כגון קופידון ועוד , כדי להכיר את בן בת הזוג ! אפשר בהחלט למצוא מישהו דרך האינטרנט , אבל זה לוקח זמן ובעיקר דורש אמון אחד בשני . אני לדוגמא מתכתב כבר כמעט חודש עם בחורה חמודה מאוד , ורק עכשיו היגענו לקטע של להחליף תמונות , נראה אולי גם ניפגש בהמשך , כך שאל ייאוש !!! רק תדעי שהמחשב , זה לא תחליף לחיים האמיתיים , אז שיהיה לך הצלחה (=:
קראתי את תגובתה של טל פרידמן, בנוגע לקשרים וירטואלים וההנחות שהניחה היו חד מימדיות במידת מה. אני אישה כבת 41, נוהגת לשוחח כמה פעמים בשבוע באי.סי.קיו, יש לי באמצעי מקוון זה מספר חברים טובים, שאף נפגשים ומשוחחים מדי יום בטלפון והפכו להיות חברים תומכים כמו בכל סיטואציה אחרת. עוד אגדיל ואומר, כי נוצרו לי מספר אהבות, וכרגע מתמשך לו סיפור אהבה של כחמישה חודשים. אז, הנה לך דוגמא. ואכן, ניתן לזייף, אך הפלא ופלא, יש גם אמת באמצעי מקוון זה. ישנם אנשים מכאן ומשם אשר גם דוברים אמת והם חלק מן החברה שלנו, צאי וראי. האפשרות שבחרת להתמודד איתה הינה אפשרות בלבד, ולצורך האיזון מן הראוי לציין, ואולי אינך מודעת, כי קיימים גם אמיתות. נסי כוחותייך בשנית. צר לי אם תגובתי אינה מעודנת, אך כפי הנראה תגובתך את פשוט דרשה זאת. תודה רינה
קראתי את הכתבה,והגעתי למסקנה אחת,שטויות במיץ עגבניות,אני מתפלא שעובדת סוציאלית הפכה את עצמה לפסיכיאטר מדופלם,שקבע את תחלואי החברה,והאנושות. אני מתפלא טלי שאת הפכת חוויה אישית לכלל וירטואלי,ואם לך יש בעיות בחיי העולם המציאותי,אנא על תפילי את זה עלינו. בתודה מאיר
טלי שלום. תשובתך בעניין "ההתמכרות" מקורית ביותר ,אך יחד עם זאת ניתן לציין שישנם תועלות רבות מהקשר הוירטואלי. (במידה ואנו יודעים ליצור שליטה על הדברים שאנו מבצעים ביום יום.) אחת מהתועלות בקשר הוירטואלי שהוא כלי מצויין להכרות ראשונית.(מתוך ניסיון). אז נכון שישנם "חברים" שנפסלים לאחר הכרות טלפונית ואו הכרות פיזית . לדעתי יש להדגיש בפני החברה שהמסך הוא כמו כל אמצעי תקשורת אחר. ויש לבחון כל דבר ברמת המינון והשימוש שאנו עושים בו.
שני היקרה, את מתחבטת בבעיה בה נתקלים רבים וטובים מאיתנו. איך לעזאזל יוצרים קשרים ב-"עולם האמיתי", במיוחד אחרי הצ'טים בהם יש לנו "המון" קשרים אולם במציאות אנחנו די בודדים. בעיני, האינטרנט מבשר שינוי גדול. השינוי מתבטא בכך, כמו שאת מתארת, שאת יכולה להיות "כל אחת" ואז את מוצאת חברים בצ'ט, בניגוד למציאות בה את בודדה. אני טוען שאם אתה לא שחקן מקצועי, שיש לו את היכולת "להיכנס" לדמות, את בעצן בצ'ט תמיד אותו בן אדם. את תמיד אותו שני, בין אם את בת 27 או 35 או 16 בצ'ט ובין את מתחזה למישהי נורא "מוצלחת". תמיד יהיה לך את אותם כשרים אינטלקטואליים, תקשורתיים ורגשיים - ולא משנה באיזו דמות תבחרי. המסקנה הפשוטה הנובעת מכך היא שבעצם הסיבה שמגיבים אלייך כל כך הרבה בצ'ט היא בגלל האישיות שלך ולא רק בגלל ה-"התחזות" לדמות אחרת. את בעצם מגלה שמעריכים אותך ואת אישיותך ללא קשר למראה החיצוני שלך. אלו בעצם חדשות נפלאות. אם תהיי מי שאת, כמו שאת בצ'ט, אז בחיים - בדיוק כמו בצ'ט - חלק יגיבו אלייך וחלק לא. אבל בעקבות הצ'ט את יודעת שאין לך בעיה עם האישיות שלך ונשאר רק העניין של המראה שלך - שהוא כבר עניין של טעם ותלוי בטעמו האישי של כל גבר. שני ! הצ'ט הוכיח לך שיש לך נפש או נשמה או אישיות, לא משנה איך נקרא לזה, שאנשים מגיבים אליה. גם בחיים ה-"אמיתיים" זה יהיה כך אם יהיה לך את האומץ להיות מי שאת באמת, כמו בצ'ט. אשמח לעמוד לרשותך לייעוץ נוסף. יחד עם זאת אני מצטרף לדעתה של העובדת הסוציאלית ואומר שאם את מרגישה שהנטל גדול מידי והמועקה גדולה - כדאי שתפני לייעוץ ולו רק כדי שתהיה לך אוזן קשבת. אל תחששי ללכת לייעוץ. הם כלים שנועדו לעמוד לרשותך והם חלק מההנאות של העולם המודרני. נצלי את האפשרויות העומדות לרשותך ואם אינך יודעת מה לעשות, אנא פני אלי ואעזור.
היועץ......אדם נשאר אדם.....הרבה מן הצדק בדבריך....הקלת עלי עם ניסוח הדברים בכתב. תודה
שלום ליועץ, קראתי את הכתבה שלך וכל מילה נכונה , אכן שני יוצרת קשר עם אנשים בזכות מה שהיא ולא בזכות ההתחזות ,מה בעצם כל אותם מחפשים בצאט .שיחה עינינית שאולי המציאות לא יכולה להביא ,בגלל כל מיני מצבים שאותו אדם שרוי בו, למעשה אחרי שגלשתי מ"ס פעמים בצאט על מנת לבדוק את רמת האנשים שם רמת השיחות ולבדוק מה בדיוק כל אחד מחפש בצאט, הגעתי למסקנה ,שלא משנה מי אתה צעיר, או מבוגר, ילד או קשיש, כל אחד מחפש שיחה כזו שלא יכולים ליצור במציאות , או שיחה וירטואלית שרק תשאר וירטואלי, יש כמה וכמה אנשים שאכן יצרו קשרים דרך הצאט , נוצר כימיה ומפגשים בין אם אתה נשוי או רווק נוצר מעבר לוירטואלי תלוי עד כמה אותו אחד מחפש בצאט, אני חייבת לציין גם שיש רמת אנשים שבאמת צריך לבדוק אותם וכאן גם שני צריכה להזהר ולראות עם מי בדיוק היא מדברת,אדם שגולש הרבה יכול בקלות רבה לאבחן זאת, ואכן רמת השיחה נוצרת בזכות אישיותו של אותו אדם וזה מתבטה גם דרך הכתיבה הוירטואלית, יש אפשרות לגעת באותם המילים ולחוש את הכותב דרך הכתיבה , לסיום אני בדעה שאכן שני צריכה לפנות לאנשי מקצוע על מנת שיכוונו אותה ויעזרו כל הכבוד על היוזמה לעזור ,
היי שני קראתי את מכתבך וגם חלק מהתשובות ואני גם מסכים שדיבור פה בצאט הוא אחלה אבל לא מסכים שהוא נגמר בזה שמכבים את המחשב הקשר פה הוא רק התחלה ליצירת קשר קבוע ולדעתי הוא טוב לאנשים שביישנים כמוך וכמו הרבה אנשים לא כולם יכולים ללכת לדיסקוטק ולצאת משם עם 10 מספרים של המין השני יש כאלה שזה יותר בעיה בשבילהם ולכן פה יש להם יותר אפשרויות לדבר ולהיות יותר פתוחים כי הם עדיין נשארים אלמונים לכן אני מציע לך להמשיך לדבר אבל אולי גם לנסות להתחבר יותר עם האנשים אולי חלק גם רוצים להיות יותר בקשר וגם כך תוכלי למצוא מישהו מה שבכלל ישמח ולא תחשבי יותר על זה שיש לך בעיה. אני מכיר המון אנשים שמעונינים לדבר עם השני יותר מאשר להתכתב פה חצי שעה או שעתיים וזהו תנסי ותראי אני גם בקשר עם מישהי דרך פה כבר הרבה זמן אז הכל אפשרי אני הייתי ממליץ לך על התוכנות Icq, Mirc ועוד כל מיני אתרי צאטים למרות שהשניים שציינתי הם המעודפים בעיני אבל אזהרה אחת מה שסביר לך את יודעת שני התוכנות מאוד ממכרים בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה ואם תרצי עוד עצה או כל דבר את מוזמנת לכתוב אליי [email protected] שבוע טוב יריב :-)
לכולם שלום רב, אני רואה כיצד הבעיה ששני הציגה מצליחה לעורר תגובות מסוגים שונים. כל אחד מהמייעצים לשני, התייחס לבעייתה מתוך העמדה שלו. רוב האנשים שכתבו כאן הם אנשים מבוגרים, שבוודאי כבר חוו חויות של צבא, חברויות שונות, מגורים לבד ואולי אף זוגיות. שני דיברה על תחושת הבדידות שהיא חשה בעולם המציאותי. היא בחורה בת 16 שמתוך דבריה לא נראה שהיא מחפשת כאן את אהבת חייה כעת, אלא סתם חבר, שתדע שהוא/היא יהיו לה גם כשתכבה את המחשב. בגילאים הצעירים יותר, הקשרים הוירטואלים אינם בעלי משמעות של חיפוש זוגיות או חברות מתוך רצון להפיג שיעמום. לפי מה שהבנתי מדבריה של שני, שני מנסה להשיג חברים אמיתיים. חבר/ה אמיתי/ת הוא/היא אחד/אחת שאפשר להתקשר אליה, לבקר אותה וכו'. כפי ששני מספרת, היא מתקשה לעשות זאת בעולם המציאותי, ומוצאת תחליף בקשרים וירטואליים. חשבו עליכם בגיל 16, ועל החברויות האמיתיות שנוצרו בגיל הזה. הסודות הקטנים בין החברים, הבילויים המשותפים, מסיבות כיתה,או סתם ללכת יחד לקולנוע או לשבת בבית ולצחוק עד כאב בטן מסתם תוכנית לזאטוטים. זוהי החברות שבני העשרה מחפשים. יצירת העצמאות בגיל ההתבגרות והיכולת להיפרד משימלתה של אמא נעשית בעזרת החברים הקרובים שמהווים בצורה מסויימת "תחליף" להורים שהופכים להיות "מעצבנים ומציקים" בעיני הילדים. להערכתי, קשה לעשות זאת בעזרת חברים וירטואלים. שני מדגישה שקשריה הוירטואלים נשארים ברמה הוירטואלית, ולא ממשיכים למדיה אחרת. שני זקוקה לחבר/ה אמיתי. ואת זה האינטרנט על כל נפלאותיו אינו יכול לספק. אני מקבלת את החשיבה שאפשר לפתח גם דברים של מעבר לוירטואליות, אך במקרה הזה הקשיבו לדבריה של שני. היא מסבירה את עצמה מצוין. היא בודדה למרות הכל. ושני- הערה אחרונה עבורך, ראי כמה הצלחת "לגעת" באנשים כשהצגת את בעייתך. אני משוכנעת שתוכלי לעשות זאת גם בעולם האמיתי כשתמצאי אדם שאת סומכת עליו ותספרי לו על בעייתך. אני מאחלת לך בהצלחה, בברכה, טלי פרידמן-עובדת סוציאלית
טלי שלום . מסכים איתך לחלוטין . הפעם ידעת למקד את תשובתך וככה היה ראוי לעשות מלכתחילה. אנו הבוגרים וה"בוגדים"..שוכחים לרגע את צרכהם של האחרים. תודה .
טלי שלום, קראתי את תשובתך. נערה כבת 16 זה ספור אחר , אך מה לעשות שהאינטרנט הנו כלי שדוקא חביב על הנוער והם מייחסים לו ענין הולך וגובר. אם היא חשה בדידות, זו אינה בעיה נצחית, כולנו חשנו בכגון זה, אין חדש תחת השמש , וזה כלל אינו "אסון". היא בודאי תתגבר על המשבר והנושא ישכח כלא היה. בנוסף, אינני בטוח שהיא חשה בדידות, יתכן מאד שהיא פשוט משועממת. כפי שציינתי, שני מצויה בגיל המתאים למשברים תכופים, כך זה צריך להיות. דן
האינטרנט הוא מכשיר נהדרלהתקשר עם הסביבה כאשר את לבד הנה את עושה זאת מצוין האינטרנט גם מאפשר "להתאמן" על "יבש" [אינטרנט] אימונים גם עוזרים להשתפר כידוע הנך יכולה להתיחס לאינטרנט כסימולטור להתנסות וכשתרגישי מספיק מוכנה לנסות זאת על אמת -תנסי על אמת תרגישי שאת צריכה שיפור - תחזרי לסימולטור [אינטרנט] אפשר כמובן גם להתאמן על הסימולטור במקביל לעולם האמיתי על להשתפר עוד יותר בהצלחה דו
רעיון טוב לראות את האינטרנט כמתרגל, אהבתי. שני תעשה שיעורי בית ותתרגל על גבי הסימולטור....רק צריכה לזכור שבצד השני בכל זאת יש אדם...עם רגשות. מעבר לכך, זה מצויין.
שלום שני לא קראתי את כל התגובות לדבריך אבל תראי כמה תגובות עוררת - את לא לבד. מעבר לכך, אני חושב שבאמת יש בעיה. יש לך את היכולת ליצור קשר, לדבר ולהתעניין. הרי את עושה זאת דרך המחשב. אבל הבעיה כמובן היא בעולם שבחוץ. את צריכה לפנות לטיפול כדי שיעזור לך להבין למה את מסתגרת ולא יוצאת לעולם וכדי שיעזור לך לצאת מההסתגרות שלך. אל תתביישי ותצרי קשר עם איש מקצוע. בברכה, אמיר