התאבדות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
האם אדם שמתאבד בהכרח בין היתר לא אוהב את עצמו וסובל מבעייה של דימוי עצמי והערכה עצמית?
נועה שלום, אני מקווה שאת מתעניינת רק באופן תיאורטי ולא מתוך מצוקה אישית. אובדנות הינה תמיד תוצר של מצוקה, יאוש וקושי רב מאוד של האדם עם עצמו. נראה לי שביטויים כמו "לא אוהב את עצמו" או "בעיה בדימוי העצמי", הינם עדינים מידי עבור האדם במצב האובדני. בברכה, גדעון
יש אנשים שהם טיפוסים מיוחדים שאינם מרוצים מעצמם, פרפקציוניסטים או קוטריים כרוניים או שהם אינם אוהבים את עצמם וסובלים באופן כללי מדימוי עצמי נמוך זה נכלל לרוב כהפרעה אישיותית המצריכה טיפול אך לא כבעלת סיכון ופוטנציאל גבוה לביצוע מעשה אובדני ולרוב אף לא תוביל את בעל האישיות הלא תיקנית למחשבות אובדניות טורדניות. בכדי שאדם יחליט ליטול את נפשו בכפו הוא צריך להיות שרוי בדיכאון מז'ורי מתמשך שאין לו ארוכה וביאוש ומצוקה נוראים של בור שחור ופעור שרק מי שהיה שם יכול להשכיל להבין..ולוואי ולא תהיי בעמדה הזו ולא תחושי לעולם את תחושת היאוש האין סופית הזאת. את איבוד הטעם והתכלית לחיים. את חוסר היכולת לתפקד ולחוות. את חוסר המעש הכפוי. ואת המחשבות האובדניות הטורדניות. כמו כן ישנם אף כאלו שהתאבדו בעקבות כישלון סוביקטיבי שחוו ולא יכלו לעמוד בכך מאחר ותלו בהצלחה תקוות גדולות מידי וכאן לא מדובר בדימוי עצמי נמוך כי אם באגו מנופח ביותר וביהירות בתחושה שההצלחה היתה בטוחה ומבטיחה ובהשג ידך ובהעדרה חיך שווים כקליפת השום. ישנם כאלו אף שמתאבדים כתוצאה מחשיפה לאירוע טראומטי וטראגי שלא ניתן לעיכול ועיבוד. לרוב אקט אובדני הוא מעשה של אי שפיות זמנית ואף ריגעית. זכרי כי בכל המקרים: התאבדות הנה פתרון סופי לבעיה זמנית!
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
